ביום חמישי האחרון, פורסם פסק הדין של בג"ץ, שבו השופטים (כשר, בהסכמת שטיין וברק-ארז) קבעו פה אחד שדין החלטת הממשלה בדבר סגירת גלי צה"ל להיפסל, וזאת משום שהיא התקבלה על סמך שיקול זר.
אותו שיקול זר, למי שלא זוכר או שלא קרא, הוא ש-״בבסיס ההחלטה על סגירת התחנה עמד שיקול שעניינו תוכנם של שידור גל"צ שלא היה לרוחם של יוזמי ההחלטה… חברי הממשלה החליטו להורות על סגירת התחנה משום ששידוריה נתפסים על ידם כמייצגים את עמדות המחנה הפוליטי המנוגד לשלהם, ומשום ששידורי התחנה רוויים בדברי ביקורת על פעולה של הממשלה ועל מדיניותה".
כל השופטים הסכימו שזהו שיקול זר, שאסור לממשלה לשקול.
השופט כשר, שכתב את חוות הדעת העיקרית, קבע כי "כאשר רשות מבצעת פעולה העשויה להשפיע על חופש הביטוי, אין היא רשאית להביא בחשבון את תוכנו של הביטוי".
בין השאר, כשר הביא את הדוגמה הבאה:
"בהקשר של חלוקת כספי תמיכות מטעם המדינה, קובעת פסיקתו העקבית של בית משפט זה כי אף שלאיש אין זכות קנויה לקבלת תמיכה מהמדינה, משהחליטה המדינה להעניק תמיכה בתחום נתון, עליה לבסס את חלוקת הכספים על שיקולים ענייניים, ובכלל זה להימנע מהפליה בין נתמכים על בסיס עמדתם הפוליטית או האידיאולוגית".
ואיך זה קשור לעתירות אחרות, שתלויות ועומדות בפני בג"ץ? טוב ששאלתם.
למעלה משנה וחצי מתבררות בבג"ץ עתירות שעוסקות בהחלטת הממשלה להטיל "חרם" על עיתון "הארץ" – לא לפרסם בו ולא לרכוש ממנו מנויים.
לדעתי, ההיקש מדבריו של כשר, שנכתבו בעניין סגירת גלי צה"ל, למסקנה המשפטית המתבקשת בעניין "החרם" הממשלתי על "הארץ", הוא ברור:
אכן, לעיתון "הארץ" (ולאף גוף תקשורת אחר) אין זכות קנויה שהמדינה תפרסם בו, או תרכוש ממנו מנויים. אבל, המדינה לא יכולה להחליט שהיא מפרסמת בכלי תקשורת מסוים, ולא מפרסמת בכלי תקשורת אחר, בשל העמדה הפוליטית שמאפיינת את אותו כלי תקשורת. כך גם, כמובן, בכל הנוגע ברכישת מנויים.
בעתירות נגד "החרם" של הממשלה על "הארץ" כבר הוצא מזמן צו על תנאי, והדיון התקיים ביום 31.5.2026.
בדיון עצמו הטענה של הממשלה התמקדה… בתכנים שמפורסמים בעיתון "הארץ". כלומר, לא הוצג טעם ענייני כלשהו לאבחנה בינו לבין עיתונים אחרים (טעם ענייני שכזה יכול להיות, למשל, שהתפוצה של "הארץ" היא נמוכה משל העיתונים שבהם הממשלה מחליטה כן לפרסם).
מאז, אנו ממתינים לפסק הדין.
כשר אומנם לא יושב בהרכב בעתירות בעניין "הארץ" (ברק-ארז, שהסכימה עם כשר, דווקא כן) – אבל קשה מאוד לראות מצב שבו בג"ץ לא מקבל גם את העתירות הללו, בדיוק מהטעמים שאותם ציין כשר בעתירות בעניין סגירת גלי צה"ל.
