אם כבר כולם מדברים על מונח משפטי, ובלי שום קשר לשיח סביב הסרט (שיצא מכל החורים) – בואו ננסה להבין מה זה בעצם "נזק אגבי", או נז"א בראשי תיבות, שהוא מונח מתחום דיני הלחימה.
ומאחר שאנחנו בטוויטר – הכל יהיה בקיצור נמרץ, על קצה המזלג ובלי כל מיני פלפולים.
מתחילים:
העיקרון הבסיסי ביותר בדיני הלחימה הוא "עיקרון ההבחנה", אשר מבחין בין לוחם לבין אזרח.
הדרך המשפטית להבחנה הזו היא בכך שהדין הבינלאומי מגדיר מי הוא "לוחם", על סמך מספר קריטריונים, ומכאן שכל מי שאינו מוגדר כך – הוא אזרח.
כלומר, אין הגדרה למונח "אזרח" כשלעצמו.
משמעותה של ההבחנה היא שבלוחם – מותר לפגוע באופן מכוון, והוא נחשב "מטרה צבאית", כלומר מטרה שמותר לצבא לתקוף אותה.
מאחר שהבטחנו לא לטרחן סתם, לענייננו מספיק לדעת שכל המחבלים בארגוני הטרור השונים הם בגדר מטרה צבאית שמותרת בתקיפה (אם כי הם *לא* נחשבים "לוחמים", ולא חשוב למה).
מכאן, ובהתאם לעיקרון ההבחנה, כל תושבי רצועת עזה שאינם חברים בארגוני הטרור השונים – הם בגדר אזרחים. וככאלה, *אסור* לתקוף אותם באופן מכוון. הם לא מטרה לגיטימית, ותקיפה מכוונת של אזרחים מהווה כמובן פשע מלחמה.
אבל, האם זה אומר שבשום אופן אסור לפגוע באזרחים?
ובכן, לפעמים מותר.
לפי דיני הלחימה, מותר כאמור לתקוף לוחמים, ובענייננו מותר לתקוף מחבלים מארגוני טרור (וגם מפקדות, מחסני אמל"ח, מתקני תקשורת, מנהרות וכו'). אם צה"ל תקף מחבל, וכתוצאה מהתקיפה נהרגו גם אזרחים – זה *לא* אומר שצה"ל תקף את האזרחים, אלא *את המחבל*.
המחבל היה המטרה, לא האזרחים.
אז איך נגדיר את האזרחים שנהרגו כתוצאה מתקיפה של מטרה צבאית (מחבל, משגר, מנהרה וכו')?
ובכן, אותם אזרחים מוגדרים כ-"נזק אגבי" (או "נזק נלווה"). הם לא מטרת התקיפה, אבל הם נפגעו כתוצאה ממנה. ולמרבה הצער, ובטח כאשר מדובר במלחמה בארגוני טרור, פגיעה באזרחים מתרחשת לא מעט פעמים.
הכלל המשפטי הוא שבמקרה של תקיפת מטרה צבאית, אשר ניתן לצפות כי תגרום לנזק אגבי, יש לשמור על מידתיות בין התועלת הצבאית מן התקיפה לבין עוצמת הנזק האגבי.
המידתיות מוגדרת כך שאסור שהנזק האגבי יהיה "מופרז" בהשוואה ליתרון הצבאי שיושג כתוצאה מהתקיפה. במקרה כזה, אסור לתקוף.
וחשוב להדגיש שני דברים:
ראשית, נזק אגבי אינו רק חיי אזרחים. גם רכוש אזרחי הוא נזק שכזה.
ושנית, מחבלים הם לעולם *לא* נזק אגבי. אין שום בעיה להפציץ אלף מחבלים שמתרחצים בים, או שהתכנסו בחדר אוכל בבסיס חמאס, ואם אף אזרח לא נפצע, ושום רכוש אזרחי לא נפגע – אז הנזק האגבי הוא אפס.
לסיכום, המונח המשפטי של "נזק אגבי" (נז"א) מגלם הבחנה בין לוחמים לבין אזרחים, ובנוסף מחייב מידתיות בין "כמות" הנזק האגבי לבין היתרון הצבאי שמושג מהתקיפה.
ככל שהנזק האגבי אינו מופרז בהשוואה לאותו יתרון צבאי שמופק – התקיפה היא חוקית, גם אם היא תביא לפגיעה באזרחים או ברכושם.
ועד כאן הפן המשפטי.
מה שעוד כדאי לדעת, לפני שנסיים, זה שמגבלות הנז"א הצה"ליות הן כמעט תמיד מגבלות *שאינן* משפטיות, אלא מגבלות שנובעות משיקולים מבצעיים, תדמיתיים ומדיניים.
כלומר, הדרג המדיני ושרשרת הפיקוד הם אלה שמגבילים את צה"ל. המצבים שבהם ההגבלה היא משפטית הם נדירים למדיי.
הציטוטים בשרשור לקוחים מתוך ״בג״ץ הסיכולים הממוקדים״:
