ביום ראשון, דקות לפני חצות, הגישה הממשלה – באמצעות השרים לוין ושיקלי – את תגובתה להחלטת בג"ץ מיום 1.9.2025, שניתנה בעתירות נגד פיטורי היועמ"ש.
בואו ננסה להיזכר במה מדובר, להבין מה בעצם הממשלה כתבה בתגובתה – וגם לנסות להעריך מה צפוי לקרות בהמשך.
קודם כל, תקציר הפרקים הקודמים (אבל ממש תקציר):
כידוע, הממשלה הנוכחית לא שבעת רצון מהיועמ"ש, ולכן החליטה שהיא רוצה לפטר אותה.
לפי הדין, שהממשלה הצהירה בתחילה שהיא מתכוונת לפעול לפיו – כדי להתניע מהלך של פיטורי יועמ"ש יש להיוועץ בוועדה הציבורית שהמליצה בעבר על מינויה.
הוועדה הזו, המכונה "ועדת גרוניס" (לא להתבלבל עם הוועדה לגבי טוהר המידות, שתיכף תבדוק את מועמדותו של זיני; וגם לא עם ועדת החקירה הממלכתית ב-"פרשת הצוללות") – מורכבת ממספר חברים, ובגדול היא ועדה מקצועית.
אלא שמהר מאוד הממשלה הבינה שהליכה בדרך המלך – תוביל אותה למבוי סתום.
בגדול, מעבר לכך שלוין הבין שספק רב האם וועדת גרוניס תמליץ על פיטורי היועמ"ש – הסתבר שאי אפשר לאייש את אחד "הכיסאות" בוועדה, אשר שמור לשר משפטים לשעבר או יועמ"ש לשעבר, משום שאף אחד מכל הלשעברים הללו לא מוכן לשתף פעולה עם הממשלה, כלומר לא מוכן לשרת אותה ולתמוך בפיטורים.
לכן, הממשלה החליטה לשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק, ולהחליף את ועדת גרוניס ב-"ועדת שרים". כלומר, להחליף ועדה מקצועית בוועדה פוליטית, שהמלצתה ידועה מראש.
מלכתחילה, היה ברור לכל – אולי חוץ מאשר לקומץ ליצנים – שהמהלך הזה לא יעבור את בג"ץ, וזה עוד לפני שהגענו לשאלה המהותית.
במילים אחרות, מבלי להידרש לשאלה האם יש או אין הצדקה עניינית לפטר את היועמ"ש – הפרוצדורה שבה הממשלה הלכה הכשילה את המהלך מראשיתו.
וזה בדיוק מה שבג"ץ קבע בהחלטתו מיום 1.9.2025:
הוא "המליץ" לממשלה לחזור לדרך המלך, לבטל את ההחלטה בדבר הקמת ועדת שרים, ולפנות לוועדת גרוניס.
הממשלה נדרשה להגיב להחלטה עד יום 14.9.2025 – וכאמור עשתה זאת.
ומה נכתב בתגובת הממשלה?
חלקה הראשון של התגובה הוא בעצם ויכוח עם תשעת שופטי בג"ץ, ש-"המליצו" לממשלה פה אחד לחזור בה. נטען שהצווים שבג"ץ הוציא הם לא חוקיים, מנוגדים ל-"רעיון הדמוקרטי", "מבטלים את ריבונות העם" וכו'.
ודאי לא אפתיע אתכם, שכל המלל הזה הוא חסר משמעות, משתי סיבות:
א. זה מגניב שהממשלה חושבת אחרת, אבל מי שמכריע זה בית המשפט. ואם בית המשפט החליט – אין טעם להתווכח איתו שהוא טועה.
ב. משום שהממשלה נמנעה במכוון מלהגיב לעתירות שהוגשו, ואחת הסיבות להחלטת בג"ץ היא הימנעותה מלהגיב.
כלומר, את כל הטענות של לוין ושיקלי – לא משנה אם הן חזקות או חלשות – הם היו יכולים להעלות במענה לעתירות. אבל הם בחרו להתעלם מהחלטות קודמות, עשו "ברוגז", וחטפו החלטה נגדם.
ועתה, הם מנסים – בדרך מגושמת – להשיב את הגלגל לאחור, ולטעון כעת את מה שהיה צריך לטעון במועד שנקצב לכך.
יתרה מזאת:
לוין ושיקלי הקפידו, לכל אורך התגובה, לכנות את היועמ"ש בשם "עו"ד גלי בהרב מיארה", מבלי לציין שהיא עדיין היועצת המשפטית לממשלה.
כלומר, באופן מובלע השרים בעצם התריסו בפני בג"ץ שמבחינתם היא "היועמ"ש לשעבר". יתכן, שזה לא צעד מאוד חכם כאשר מנסים לקבל משהו מבית המשפט.
חלקה השני של התגובה הוא כביכול קבלת המלצת בג"ץ, ולכאורה התקפלות:
הממשלה מוכנה, "תחת מחאה", לבטל את ההחלטה בדבר הקמת ועדת השרים (ובהתאם את ההחלטה לפטר את היועמ"ש) – ולהתחיל הכל מחדש באמצעות ועדת גרוניס.
אבל רק כביכול, ורק לכאורה. כי ההסכמה הזו מותנית ב-"הבהרות" שיספק בג"ץ.
בפועל, לוין ושיקלי אמרו לבג"ץ שהם יקבלו את המלצת תשעת השופטים, אבל רק אם בג"ץ יצהיר שבעצם אפשר לשנות את הרכב ועדת גרוניס, יצהיר שהתהליך כולו יושלם תוך שבועיים מהיום שבו יבחר נציג הכנסת לוועדה, וכן יצהיר שאם אחד מחברי הוועדה יתפטר – זה יחשב כאילו הממשלה התייעצה עם הוועדה.
וזו כבר ממש בדיחה:
הרי בג"ץ מוסמך להחליט מה שהוא רוצה. הוא לא זקוק להסכמה של הממשלה.
הוא פשוט הבהיר לממשלה שהחלטת פיטורי היועמ"ש, כפי שהתקבלה – תיפסל. למעשה, השופטים נתנו לממשלה סולם לרדת מהעץ, ורמזו לה שאם היא באמת רוצה לפטר את היועמ"ש – אז שתפנה אחר כבוד לוועדת גרוניס.
בעצם, לוין ושיקלי מנסים לנהל משא ומתן עם בג"ץ, ו-"לשפר" את הצעת השופטים, כאילו מדובר בשוק.
ולמעשה, זה אפילו יותר גרוע, משום שהם מנסים לקבל מעין "פרה-רולינג", כלומר מה בג״ץ יפסוק אם הם לא יפעלו לפי "המלצת" השופטים, אלא בדרך שונה, וגם מה הדין במידה שיהיו התפתחויות כאלה ואחרות.
וזה פשוט לא עובד ככה.
הממשלה יכולה להסכים להמלצה, ויכולה לדחות אותה. אבל היא לא יכולה, בטח אחרי שזלזלה בבג"ץ ולא הגיבה לעתירה, לנסות לקבל ממנו "הבהרות" לגבי העתיד.
אם הממשלה תנסה להתחכם, ולדוגמה לשנות את הרכב ועדת גרוניס – אז מן הסתם הדברים יבחנו בהתאם לנסיבות הספציפיות.
בינתיים, בג"ץ הורה לצדדים להתייחס להודעת הממשלה עד 21.9. מטבע הדברים, הן העותרים והן היועמ"ש צפויים להתנגד נחרצות לכך שבג"ץ יספק "הבהרות" שכאלה.
אני מעריך שהשלב הבא יהיה החלטה נוספת של ההרכב, שייתן לממשלה עוד הזדמנות להתקפל. ואז נצטרך לראות איך האדונים לוין ושיקלי יגיבו.
עדכון:
כצפוי, תגובת היועמ"ש היא התנגדות מוחלטת ל-"בקשות ההבהרה" של לוין ושיקלי. לא יודע מה העותרים הגיבו, אבל זה גם פחות משנה.
בקרוב תצא החלטה נוספת של בג"ץ. כאמור, אני מעריך שהשופטים יתנו לממשלה הזדמנות נוספת, אבל גם יתכן שהם פשוט יורו לה להגיש תצהיר תשובה עד ליום 30.10.2025.
