זוכרים את חאן אל אחמר? המאחז הלא חוקי הקטנטן באזור כפר אדומים? זה שרק לאחרונה הרמבו העברי בצלאל סמוטריץ' חתם על "צו" פינוי שלו, כנקמה על צו המעצר הבינלאומי שכנראה הוצא נגדו בהאג?
המאחז הזה הפך לסמל, מכמה בחינות, וגם היה מושא לאינספור הליכים בבג"ץ. לאורך השנים, התחרו ביניהם שרי ה-"ימין" האמיצים, כמו גם אבירי ה-"משילות", במי יצהיר הצהרה יותר לוחמנית ביחס למחוייבותו לפנות את הפחונים שבחאן אל אחמר.
אלא שאף על פי שצווי ההריסה למבנים במקום הוצאו עוד בשנת 2009, ואף על פי שבג"ץ, לכל אורך הדרך, דחה שוב ושוב (ושוב ושוב) עתירות של תושבי המאחז, וקבע שהממשלה רשאית לממש את הצווים – הם לא מומשו.
בשנת 2016 הוגשה לראשונה עתירה "הפוכה", כלומר עתירה שביקשה לחייב את הממשלה לפנות את המאחז (להבדיל מעתירות שהסעד שהתבקש בהן היה איסור על הממשלה לעשות כן). במענה לעתירה, הממשלה הצהירה כי היא תפנה את המאחז "במועד קרוב", והעתירה ההיא נמחקה.
שלא במפתיע, זה לא ממש קרה. ואז, בשנת 2019, לעמותת "רגבים" – תנועת פרוקסי של סמוטריץ', כמו התנועה "למשילות" – נמאס, והיא הגישה עוד עתירה בנושא.
העתירה הזו הביכה מאוד את ממשלות ישראל, כולל את הממשלה הנוכחית. הרי איך אפשר להתנגד לעתירה שבה מתבקשת הריסת מבנים ששרי הממשלה בעצמם נשבעו בנקיטת חפץ להרוס?
מצד שני, ממשלות ישראל, כולל הממשלה הנוכחית, לא באמת רצו לפנות את המתחם, כי הדבר כרוך בנזק בינלאומי שאף אחד לא רצה לשלם. ולמרבה הצער, אי אפשר להאשים את בג"ץ – כי בג"ץ אישר כאמור לממשלה לבצע את הריסת המבנים.
אז מה עושים?
ובכן, ממשלת ה-"ימין מלא-מלא-מלא" הגיבורה שלה, אחרי גרירת רגליים מפוארת, נאלצה בסופו של דבר להתחנן בפני בג"ץ שלא יכפה עליה להרוס את המאחז, משיקולים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ (שהוצגו במעמד צד אחד).
ובג"ץ, גם הפעם הזו, לא התערב – וקבע במאי 2023 שאם הממשלה רוצה היא תפנה, ואם היא לא רוצה היא לא תפנה.
עם זאת, במסגרת הדיון בעתירה, הממשלה הצהירה שהיא לא מתנערת מחובתה להרוס את המאחז הבלתי חוקי – בשל היותו בלתי חוקי. אבל, זה פשוט לא הזמן לכך. קצת סבלנות, בחייכם. חכו עוד קצת.
אלא שהזמן המשיך וחלף.
בספטמבר 2025 לעמותת "רגבים" נמאס להמתין, והיא הגישה עתירה נוספת – הפעם לבית המשפט המחוזי, וביקשה ממנו לקצוב זמן לפינוי המאחז.
ומה הגיבה ממשלת המכבים שלנו, זו שסמוטריץ', בן גביר, סטרוק ושות' חברים בה? היא השיבה ש-"אין באפשרותה לפרט את העיתוי שבו ימומשו צווי ההריסה שניתנו בעניין הבנייה הלא חוקית, ואף לא את האופן שבו ייושמו הצווים".
בית המשפט המחוזי קיבל את ההסבר הזה, ובפסק דין קצר קבע שהוא לא יתערב בשיקול הדעת של הממשלה לגבי סדר העדיפויות שלה באכיפת החוק. אומנם, מדובר בצווים משנת 2009 (!), אבל זה מה יש.
אז רגבים הגישה ערעור לבית המשפט העליון. והיום, נקבע המועד שבו הערעור הזה ישמע.
רוצים לדעת מתי הערעור ישמע? תחזיקו חזק:
זה יקרה ב-11.11.2027. בעוד שנה וחצי. רק אז יתקיים הדיון בערעור. ועד שיהיה פסק דין? אלוהים גדול.
ולמה הדיון נקבע למועד כל כך רחוק? כמובן, משום שבית המשפט העליון קורס תחת העומס, משום שהוא מתפקד בהרכב חסר של 11 שופטים בלבד (במקום 15 באיוש מלא) – וזאת תודות לשר המשפטים ולקואליציה המופלאה שלנו, שהחליטו "לייבש" אותו.
צחוקה של האירוניה במקרה הזה הוא כפול:
ראשית, משום שעמותת "רגבים" משלמת בעצמה את המחיר של "האידיאולוגיה" המופרעת שאנשיה ופטרוניה מקדמים – של הרס מערכת המשפט, אי-איוש שופטים וניסיון מכוון ומתוכנן להביא את בתי המשפט לקרוס תחת העומס.
ושנית, משום שאנשי "רגבים", כמובן חסידי ה-"משילות" שמקדשים את החלטות הממשלה ומזדעזעים מהתערבות של בתי המשפט בהן, בטח כאשר מעורבים בעניין שיקולי ביטחון – ממשיכים להגיש הליכים לבתי המשפט, במטרה לכפות על הממשלה לבצע פעולה שהממשלה בעצמה טוענת שביצועה יפגע בביטחון המדינה.
וכזכור, לאחרונה הטרנד הוא שעצם קיום הדיון בבג"ץ – הוא כשלעצמו פסול. אז איך בעצם הפרוקסי של סמוטריץ' בכלל פונה בנושא לבית המשפט?!
חומר למחשבה, בפעם הבאה שתשמעו את סמוטריץ' & רוטמן מתגוללים על בית המשפט העליון.
