שופטי בג״ץ הוציאו בסופו של צו ביניים שמונע את כניסתו מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, משום שלא הספיקו לכתוב את פסק הדין עד למועד פרישתו של אנגלמן.
המשמעויות:
א. בסבירות שנושקת ל-100% – פסק הדין יקבל את העתירות במובן זה שההצבעה בסיבוב השני תיפסל, בשל הפגיעה בחשאיות.
אם השופטים היו רוצים לדחות את העתירה, הם היו מוציאים פסק דין ללא נימוקים, ומאפשרים לראבילו להתחיל בתפקידו.
ב. מרגע שאנגלמן פורש, לא יהיה מבקר מדינה. בהנחה שהעתירות יתקבלו, אז זה יהיה המצב עד שהכנסת תקיים הצבעה חוזרת.
אם הכנסת תחליט לעשות מעין משבר חוקתי – לא יהיה מבקר מדינה (לא שזה ישנה למישהו את החיים, כי ממילא ממשלת נתניהו משתינה על מוסד מבקר המדינה, כל עוד לא מדובר בדו״ח לגבי הפעלת רוגלות על ידי המשטרה עד שנת 2021).
ג. אין כמובן מניעה שראבילו יתמודד גם בהצבעה החוזרת, ואין דופי *משפטי* במועמדותו או בכהונתו.
ציבורית, מועמדותו של ראבילו, ובוודאי בחירתו, הן חרפה.
