בעיניי, ההתנהלות של כ״ץ היא בסך הכל עוד ביטוי לפולחן האישיות וההאלהה של אחד בשם בנימין נתניהו.
הליכוד, כתנועה היסטורית, היתה משופעת באנשים עם שיעור קומה. בניגוד לנרטיב השקרי שתועמלני הביביזם מנסים למכור לכם, כמו כל תנועה ציונית – גם בליכוד היו מאבקי מנהיגות לגיטימיים ומקובלים.
כל מי שיש לו קצת זיכרון היסטורי, ואינו נתון בתודעת כת, זוכר למשל את ״החישוקאים״, את ״ליל המיקרופונים״, וגם את הניסיון של אותו נתניהו לרוץ נגד ראש הממשלה שרון בפריימריז לקראת בחירות 2003 (שבהן שרון, בצ׳אנס היחיד שלו, הציג מספר מנדטים – לליכוד ולגוש – שנתניהו הכביכול ״קוסם״ מעולם לא שיחזר).
אלא שבמסגרת הפיכת נתניהו מפוליטיקאי לשמש העמים הישראלי, הוא הקפיד שלא לטפח יורשים ראויים, לא למנות ממלא מקום, ולערוף את ראשיהם של מי שהיו בעלי שיעור קומה.
וכך, הליכוד נותר עם פוליטיקאי קשיש בן 76, שמתחתיו יש שכבה עסקנים שלא עשו שום דבר מועיל בקריירה הפוליטית שלהם, ועם מוקיונים ורעשנים שמאיישים את הספסלים האחוריים. התוצאה היא שמס׳ 2 בליכוד הוא אדם מגוחך כמו כ״ץ.
באותה מידה, פולחן האישיות הסטאליניסטי של נתניהו גם הרס את עיתונות הימין, שהיתה פרוייקט שהרבה אנשים עבדו עליו קשה במשך עשרות שנים – והפך אותה למה שראיתם אתמול ב-״פטריוטים״, לכך שמאכער כמו יעקב ברדוגו נחשב ״פרשן״ וכהן דת סהרורי כמו אבישי בן חיים הוא למעין הוגה דעות, והביא עיתונאים לשעבר כמו קלמן ליבסקינד ועמית סגל לנצח את ריקלין במרוץ לתחתית.
