דלג לתוכן

פארסת ציוני המיצ״ב — משל לממשלה הזו

לכולנו יש ילדים, או לכל הפחות בני משפחה, שלומדים במערכות החינוך הממלכתיות של מדינת ישראל. בהתאם, תיפקודו, או יותר נכון חוסר תיפקודו, של משרד החינוך בכלל ושל שר החינוך בפרט – משפיעים במישרין על חיינו.

ההתדרדרות המהירה במצבה של מערכת החינוך תחת הממשלה הנוכחית היא בגדר סוד גלוי, שכל ההורים וכל התלמידים הרגישו. הירידה ברמה המקצועית, הקיצוץ בתקציבים, ביטולי השיעורים התכופים, חוסר המוכנות ללמידה מרחוק, שינויי התכנים – כל אלה היו נוכחים במאות אלפי בתים בישראל.

אבל לממשלה ולשופרותיה לא היה אכפת. נתניהו מסר את משרד החינוך בידיו של יואב קיש, שמיומו הראשון בתפקיד עסק בכל דבר – למעט בקידום המערכות והמוסדות שעליהם הוא אמון. הוא ברבר על ביטחון, הוא קשקש על ״יהדות״, הוא נלחם ב-״אחים לנשק״ ואפילו נופף לשלום לעבר הנאשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

במקום לעשות את העבודה שלו, הוא עסק בליקוק לראש הממשלה שלו וביצירת כותרות שיאפשרו לו להיבחר גם בפריימריז הבאים.

והשופרות ו-״עיתונאי הימין״?

כאמור, מצבה של מערכת החינוך במדינת ישראל *מאוד* משפיע על החיים שלנו. אבל אף אחד לא עסק בכך. תחשבו כמה תחקירים, טורים, ציוצים או ראיונות עם יואב קיש עסקו אשכרה במה שקורה בבתי הספר – וכמה לרלרת בלתי פוסקת שמעתם על כל נפיחה שקשורה בבג״ץ, ביועמ״ש, בפצ"ר ובמשפטו של נתניהו.

אלפי שעות שידור הוקדשו להבלים כמו מה הנשיא עמית החליט בעתירה שלא משפיעה על החיים של אף אחד מכם, או איך מפטרים את היועמ"ש – מהלך שגם הוא לא היה מביא לשום שיפור ברמת החינוך של ילדיכם.

כמעט אפס שעות שכאלה הוקדשו לחיים שלנו, של אזרחי ישראל, ששולחים את הילדים שלנו לבתי ספר בלתי מתפקדים, שם הם מקבלים חינוך ברמה עולם שלישי (במקרה הטוב). אף "עיתונאי ימין" לא כתב טור נוקב על ההתנהלות הפושעת – ממש פושעת – של קיש במשרדו, ואף שופר לא תקע והתריע. הרבה יותר חשוב לבדוק מה הפצ"ר אכלה לארוחת הבוקר. על זה שמעתם טרטור בלתי פוסק, מהבוקר עד הלילה, 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע.

וכאמור, זהו רק משל. את אותו דבר אפשר לכתוב גם על מערכות הבריאות, התחבורה, התשתיות, הרווחה, הפנים, הכלכלה – וכמובן הביטחון. במקום להתעסק במדינת ישראל ובאזרחיה, ״עיתונות הימין״ עוסקת באופן אובססיבי בהחרבת מערכת המשפט.

מערכת המשפט, עם כל חשיבותה – פשוט לא רלבנטית לכל אלה. שום גורם משפטי לא מונע מקיש להתחיל לעבוד, בג״ץ לא מנע ממירי רגב לעסוק בפקקים במקום בהפקת טקסים צפון קוריאנים, והיועמ״ש לא קובעת מתי תצליחו סוף סוף להיפגש עם רופא מומחה.

אזרחי מדינת ישראל עברו ועוברים בעשור האחרון שטיפת מוח, שנועדה לשכנע אותם שכל הבעיות האמיתיות שלהם, והדברים שמטרידים אותם בחיי היום יום – כל אלה לא ממש חשובים, ובעיקר שכל הצרות שלהם הן באשמת היהודים (סליחה, ״המשפטנים״).

אז בימים האחרונים, הבועה התפוצצה, לפחות בנוגע למשרד החינוך. אבל תהיו בטוחים שמכונת התעמולה תעשה הכל, אבל הכל, כדי לשכנע אתכם שהחינוך של הילדים שלכם זה שטויות, ושהדבר הכי חשוב בעולם זה מה גיל לימון אמר לבג"ץ.

וכמובן, שאפשר גם להרחיב את היריעה ולדבר על מוסדות החינוך החרדיים, שמתנהלים כממלכה בתוך ממלכה, מנציחים את בורות הלומדים בהם, דנים אותם לחיי עוני – ודנים את המגזרים היצרניים להמשיך ולממן אורח חיים שאינו בר קיימא, לא במיקרו ולא במאקרו. אבל זה כבר לפעם אחרת.

ניוזלטר
✓ נרשמת