בשרשור הקודם, ראינו שבשנת 2005 החליט בג״ץ לבטל את החלטת ועדת הכנסת שלא להסיר את חסינותו הדיונית של ח״כ גורולובסקי. בג״ץ קבע שההחלטה בטלה משום שועדת הכנסת מוגבלת *אך ורק* לבחינת טוהר שיקולי היועמ״ש, ולא לשום שיקול אחר.
בעקבות פסק הדין, שב היועמ״ש ופנה לועדת הכנסת בבקשה להסיר את חסינותו של גורולובסקי.
אלא שועדת הכנסת שבה והחליטה שלא לעשות כן. בתגובה, התנועה לאיכות השלטון עתרה שוב לבג״ץ, וטענה כי נוכח פסק הדין בעתירה הראשונה – יש להורות גם על בטלות ההחלטה הנוכחית של ועדת הכנסת.
אבל אז היתה התרחשות מעניינת.
התרחשות זו היתה שינוי חוק חסינות הח״כים, שעיקרו בשניים:
מצד אחד, שונתה ברירת המחדל: ח״כ איננו נהנה עוד מחסינות דיונית אוטומטית על עבירה שביצע, ושכדי להעמידו לדין יש צורך בהסרתה. במקום זאת, ח״כ צריך *לבקש* חסינות דיונית, ואם לא ביקש חסינות, או לא זכה בה, אזי הוא יועמד לדין.
מצד שני, הכנסת התערבה בפסק הדין של בג״ץ בעתירה הראשונה, וקבעה שאם ח״כ מבקש חסינות – אזי ועדת הכנסת לא מוגבלת אך ורק לשאלת טוהר שיקולי היועמ״ש.
לחוק נוספו 2 עילות חדשות, לפיהן ניתן להעניק חסינות גם בשל שיקולים של מדיניות כללית (סעיפים 4(א)(3)(ג) ו-4(א)(3)(ד); השוו לחוק הקודם).
מה זה אומר?
בתמצית, זה אומר שמצד אחד הח״כים קיבלו ״מקל״ בדמות שינוי ברירת המחדל, ומצד שני קיבלו ״גזר״ בדמות עילות רחבות יותר להעניק להם חסינות דיונית. למשל, אם הם עמדו לדין בפני ועדת האתיקה, או אם ניהול ההליך יגרום לנזק ציבורי כבד – זו יכולה להיות עילה להענקת חסינות דיונית.
כלומר: אם בפסק הדין בעניין גורולובסקי קבע בג״ץ שמי שמוסמך לשקול האם מעשה מסוים מתאים להליך פלילי, או אם האינטרס הציבורי מצדיק העמדה לדין – זה רק היועמ״ש, אז בתיקון החוק הבהירה הכנסת לבג״ץ שהפרשנות הזו לא מקובלת עליה, ושהיא יכולה לשקול גם שיקולים כאלה (אם כי באופן מצומצם).
נחזור לגורולובסקי.
כאמור, גם ״בסיבוב השני״, חסינותו הדיונית לא הוסרה. אבל, היא לא הוסרה לפי חוק שכבר שונה. לכן, נשאלה השאלה מה המשמעות של שינוי החוק מבחינת גורולובסקי, קרי: האם יש לו זכות שעניינו יבחן לפי הדין הקודם, או ששינוי החוק חל עליו, ולכן אין עוד צורך בהסרת חסינותו.
בג״ץ קבע שתחולת החוק החדש (קרי, תחולת התיקון) היא אקטיבית, כלומר חלה על כל הליך שטרם הסתיים. המשמעות היא שאין לגורולובסקי חסינות, ועניינו יבחן לפי החוק החדש.
אם נקיש לעת הנוכחית, המשמעות היא שכל שינוי בחוק החסינות, אם יחוקק, יחול אקטיבית על כל הליך הכרוך בחסינות, שטרם הסתיים.
נגד גורולובסקי אכן הוגש כתב אישום. הוא הודה במסגרת הסדר טיעון, והושתו על חודשיים מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות.
