כידוע, אתמול פירסם ביהמ"ש העליון את פסק הדין בערעורה של פאינה קירשנבאום. בשולי פסק הדין, התעוררו שתי סוגיות משפטיות, שכדאי להכיר.
את השרשורון של היום נקדיש לעדי המדינה שהעידו בפרשה, ולתקלה חמורה שכרוכה בעדותם – ושכנראה לא שמעתם עליה.
אם לא ידעתם, נגד קירשנבאום היו לא פחות מארבעה עדי מדינה, שניים מתוכם ראשי מועצות לשעבר. כלומר, כדאי להפסיק להתרגש מהצווחות על גיוס עדי מדינה בחקירות של תיקי שוחד – בין אם אלה הבשילו לאישום, ובין אם לאו.
שני עדי המדינה המרכזיים היו "רגילים" – אזרחים שהיו מקורבים לקירשנבאום.
לא זו בלבד שאותם אזרחים קיבלו חסינות מפני העמדה לדין – אלא שהם קיבלו *תמורה כספית* נכבדת: כל אחד מהשניים קיבל 180 אלף ש"ח, והעדה אף קיבלה תשלום בסך 23 אלף ש"ח "שנועד לשמש לתרגילי חקירה" (!).
ולמרות התמורות הללו, אף אחד לא כינה את עדת המדינה "סוכנת", ולא פירסם את כתובתה.
בנוסף, במהלך עדותם של אותם עדי מדינה רגילים, בני זוג לשעבר, הסתבר במקרה שהם קיבלו גם"דמי מחייה חודשיים בסך 6000 ש"ח לחודש" במשך שנתיים. התמורה הנוספת הו לא נרשמה בהסכמי עדי המדינה, והפרקליטות טענה שכלל לא היתה מודעת לכך.
ביהמ"ש המחוזי (לוי) קבע שמדובר בהתנהלות ש-"אינה תקינה".
במסגרת דיון שהתקיים בעניין, התייחס לסוגיה ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה דאז, עו"ד דן אלדד, והצהיר בבית המשפט שבעקבות הפקת הלקחים – "הוקם צוות בדיקה בפרקליטות העוסק במכלול הסוגיות הקשורות בעדי המדינה".
לצד זאת, לוי קבע שאין בתקלה המדוברת כדי לפגום במהימנות עדי המדינה.
ולמה זה מעניין?
בית המשפט קבע שנפלה תקלה חמורה בהתנהלות רשויות האכיפה, אשר הביאה לכך שלא הועבר להגנה מידע לגבי כלל התמורה שקיבלו עדי המדינה. אין עוררין שזהו חומר חקירה, שיש חובה לגלותו להגנה.
בשפה שאתם יותר מכירים – מדובר, ללא ספק, בשגגה של ממש. לכן גם הוקם צוות בדיקה.
התקלה החמורה הזו לא התרחשה בתיק "קטן" בעניינו של עבריין מרמה זוטר – אלא בתיק מתוקשר, שהנאשמת הבכירה בו כיהנה כסגנית שר.
ובכל זאת, סביר להניח ש-99.9% מכם לא שמעו על זה אפילו מילה אחת. איילה חסון לא איבדה את נשימתה, אלי ציפורי לא צווח על קריסת התיקים, ובראשי לא פתחה אולפן פתוח.
תארו לעצמכם מה היה קורה אילו תקלה כזו היתה מתרחשת ב-"תיקי האלפים". את כמות המלל הטרחני שהיינו שומעים על "שגגה" שהיא בעצם תפירת תיק במזיד, על הפסול שבשימוש בעדי מדינה – וכמובן איך כל זה מעיד על היעדר היושרה של בן ארי ושי ניצן.
אבל הפעם, זה לא תיקי האלפים, ולא בן ארי וניצן.
אז למה הכל עבר בשקט?
כי הפעם, מדובר בתיק נגד אנשי "ישראל ביתנו", ולא נגד נתניהו.
והפרקליט שאחראי לתקלה הוא דן אלדד – שאין לי שום דבר נגדו – ושכיום "מתויג" באופן מסוים, וכנראה לא בכדי גוייס לצוות ההגנה של גל הירש.
תקלות קרו ויקרו. גם בתיקים מתוקשרים, וזה לא מוכיח כלום. עובדה.
