בתאריך 10.8.2025, לפני פחות מחודש, התחוללה סערה:
החלטה קטנה אחת של שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב – גרמה למיטב שופרות ארצנו לצאת מהחורים ומהכלים, ולזעום על כך שבג"ץ כביכול החליט להתערב בשיקול דעתה של הממשלה בנוגע לניהול "המלחמה" בעזה והגעה לעיסקת חטופים.
הנה ההחלטה המדוברת, שחוללה את הסערה.
כבוב קבע בה כי על הממשלה להגיש תגובה ממוקדת, "שעניינה בשאלה כיצד ובפני מי נדרש להצדיק את האופן שבו מופעל שיקול הדעת בכל הקשור לקביעת התנאים לסיום והמלחמה ולשחרור החטופים".
אף אחד לא עצר רגע לנסות להבין על מה מדובר. העיקר להתלהם ולהקציף.
בתאריך 26.8.2025 הוגשה התגובה מטעם הממשלה, שבה נטען – כצפוי – שמדובר בסוגיות שנמצאות "בליבת סמכות הממשלה ושיקול דעתה", וכי "החלטות עקרוניות בנוגע למלחמה מתקבלות בקבינט" או "בפורומים מצומצמים ביותר, בראשות ראש הממשלה".
עוד הוסבר, כי קיימת חובת סודיות בעניינים שכאלה.
והיום, בשקט בשקט, ובלי שאף אחד מהשופרות שם לב – העתירה נדחתה על הסף.
כבוב, שכתב את חוות הדעת המרכזית, קבע כי ספק האם בכלל מדובר בנושא שפיט, ואף אם נניח שכן – מדובר "בסוגיה המצויה בגרעין הקשה של סמכויות הרשות המבצעת, אשר מערבת שיקולים רבים שאינם ניתנים למדידה בכלים משפטיים".
בנוסף, כבוב קבע שאפילו אם מתמקדים "רק" בשאלה האם הממשלה נדרשת להצדיק את מדיניותה בפני מישהו – עדיין המסקנה היא שאין לכך מקום.
לפי כבוב, "אין זה מופרך להניח" שהצורך בשמירה על סודיות מוחלטת מונע יכולת לתת דין וחשבון – גם בפני הציבור הרחב, וגם בפני משפחות החטופים עצמן.
לכן, לא זו בלבד שכמובן שבג"ץ לא יתערב בשיקול הדעת של הממשלה בנושאים כאלה – אלא שהממשלה אפילו לא נדרשת להסביר מהו שיקול הדעת שהיא מפעילה. ומכל מקום, בית המשפט הוא לא המקום להכריע בכך.
סולברג הוסיף הערה מצידו, וקבע גם הוא שספק אם הסוגיה בכלל שפיטה, ובוודאי שבג"ץ לא יתערב בה.
כשר הצטרף לשני חבריו, והתוצאה היא שהעתירות נדחו כאמור על הסף, פה אחד.
ועד כאן פסק הדין. ומה אפשר ללמוד ממנו?
קודם כל, אפשר וצריך ללמוד – בפעם המי יודע כמה – שמוטב להימנע מלצרוך מידע משפטי משופרות תעמולה, שאין להם עניין באמת או בעובדות, וכל מטרתם היא להפיץ שנאה ושקרים.
הם הרי לא יספרו לכם שהעתירה נדחתה על הסף, ושהסתבר שכל הסערה שהם חוללו – היתה בעצם סערה בכוס תה, שלכל הפחות מבוססת על בורות וחוסר הבנה, וכנראה שהיתה מכוונת ומתוזמרת.
מלכתחילה, לא היה כלום ושום דבר בהחלטה של כבוב, שבסך הכל ניסה לתווך בעדינות את המציאות המשפטית למשפחות החטופים.
שנית, שוב מסתבר שבג"ץ לא מתערב בהחלטות ביטחוניות או מדיניות של הממשלה, ובמקרה הזה אפילו לא מצפה שהממשלה תפרט את שיקול דעתה.
לא בכדי, הממשלה ציינה בתגובתה את פסק הדין בעניין הכסף הקטארי משנת 2018. כמו אז, גם היום, בנושאים שכאלה הממשלה תיתן דין וחשבון לציבור, לא לבית המשפט.
וזו השורה התחתונה החשובה:
אף גורם משפטי לא מונע מהממשלה ומהעומד בראשה לקבל כל החלטה שיירצו.
קמפיין התעמולה כאילו בג"ץ, היועמ"ש, הפצ"ר וכו' מתערבים בהחלטות ביטחוניות – הוא קמפיין של שקר והונאה.
רק הממשלה מחליטה. היא זו שנושאת באחריות, ואנחנו – הציבור – לא ניתן לה להתנער מכך.
קישור לפסק הדין המלא:
supremedecisions.court.gov.il ↗
700 ימים. שישובו כבר החטופים️
