דלג לתוכן

מצבו המשפטי של אריה דרעי

היום דחה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, את עתירת התנועה למען איכות השלטון לקבוע כי בעבירות שבגינן הורשע אריה דרעי בינואר השנה – יש קלון.
זו הזדמנות טובה לנסות ולעשות סדר במצבו המשפטי של דרעי, ובשאלת אפשרותו לכהן כחבר כנסת או כשר.

נתחיל בפסק דינו של דרעי.
לאחר חקירה ממושכת, ובשלב השימוע, הגיעו המדינה ודרעי להסדר טיעון, שאלה פרטיו: נגד דרעי יוגש כתב אישום באשמת ביצוע עבירות מס, הודה יודה בעובדות כתב האישום, ויושת עליו עונש מוסכם של 12 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 180,000 ש"ח.  
עד כאן, הכל פשוט.

הסיבוך מתחיל בכך שהצדדים גם הסכימו שדרעי יתפטר מהכנסת טרם הגשת כתב האישום, וישפט כאזרח מן המניין. ולמה זה רלבנטי?
התשובה היא: שאלת הקלון. כאשר אדם "רגיל" מורשע בעבירה, בית המשפט לא נדרש לקבוע האם בעבירה שביצע יש קלון. וכאשר דרעי התייצב בבית המשפט, הוא היה אדם "רגיל" שכזה.

לכן, בית המשפט באמת לא הכריע בשאלת הקלון.
וכעת תשאלו: ואם דרעי לא היה מתפטר מהכנסת, מה היה קורה?
במצב דברים כזה, לבית המשפט לא היתה ברירה, והוא היה נאלץ להכריע האם בעבירות שדרעי ביצע יש קלון.
אם היה נקבע קלון, ופסק הדין היה הופך לחלוט – חברותו של דרעי בכנסת היתה נפסקת.

כלומר, מה שהצדדים עשו זה ייתרו את ההכרעה, משום שההתפטרות של דרעי הביאה למציאות זהה למצב שבו היה נקבע שיש בעבירה קלון. בשני המקרים, הוא לא היה יכול להמשיך לכהן בכנסת *הנוכחית*, זו שבזמן כהונתה הורשע.
וכאן צריך לחדד עוד משהו – הפער בין ההתפטרות לבין ההליך המשפטי גופו.

במשפט פלילי, הסנקציות שבית המשפט מוסמך להשית על נאשם שהורשע – קבועות בחוק (מאסר, קנס, פיצויים וכו'). אבל שופט לא יכול לקבוע שאדם "מורחק מהחיים הפוליטיים", או כל סנקציה דומה לכך.
וזה גם מה שהעיר בית המשפט שגזר את דינו של דרעי – ההתפטרות אינה חלק מההליך המשפטי שבפניו.

אומנם, אחד השיקולים שהביאו את בית המשפט לכבד את הסדר הטיעון היה אמירתו של דרעי לפיה הוא "מדיר עצמו מעיסוק בצרכי הציבור".
אבל, ועם כל חוסר הנחת מכך שדרעי לא בדיוק עמד במילתו – אין לזה משמעות משפטית מעשית. חזרתו של דרעי לחיים הפוליטיים לא מפרה את פסק הדין, כי היא לא חלק ממנו.

סיכום ביניים: דרעי הורשע בעבירות מס, ונידון למאסר על תנאי. שאלת הקלון לא הוכרעה, כי דרעי נשפט בשעה שלא היה ח"כ אלא אדם "רגיל" – ולכן לא היה צורך להכריע בשאלה, והיא נותרה פתוחה.
והזמן חלף, הכנסת התפזרה – והנה דרעי רץ לכנסת בראשות מפלגת ש"ס.
אז מה הדין בסיטואציה שנוצרה?

ובכן, ובניגוד למה שאולי נדמה לכם – אין שום דופי חוקי בהתמודדותו של דרעי לכנסת, וגם אם *נניח* שיש קלון בעבירות שביצע, זה לא ישנה כלום. וכל כך למה?
כי חוק יסוד: הכנסת קובע שלצורך הכרעה בכשירותו של אדם להתמודד בבחירות, השאלה החשובה היא *משך המאסר בפועל שהושת עליו*, ולא הקלון.

לפי החוק, אם אדם נידון למאסר בפועל למשך מעל 3 חודשים – הוא לא יכול לרוץ לכנסת במשך 7 שנים מתום ריצוי המאסר. עונש כזה מקים "חזקת קלון" שמונעת התמודדות בבחירות.
לכך יש חריג, והוא כאשר יו"ר ועדת הבחירות קובע *שאין* קלון (ויו"ר הועדה יקבע זאת רק אם השאלה לא הוכרעה בבית המשפט).

כלומר, ברגע שלא הושת על דרעי עונש מאסר בפועל של מעל 3 חודשים – המסקנה הברורה היא שהוא רשאי להתמודד בבחירות לכנסת הבאה.
המסקנה הזו לא היתה משתנה גם אם דרעי היה נשפט כח"כ והיה מוטל עליו קלון – כי גם במצב כזה חברותו בכנסת הנוכחית היתה נפסקת, אבל הוא היה יכול להתמודד לכנסת הבאה.

אז חבר כנסת – דרעי יכול להיות. חד-משמעית. ומה לגבי האפשרות שיתמנה לשר?
כאשר מדובר בכשירותו של אדם להתמנות כשר, חוק יסוד: הממשלה קובע מבחן שונה: הפעם, לא צריך מאסר בפועל של מעל שלושה חודשים, אלא די *בכל* עונש מאסר, *כולל* מאסר על תנאי.
מי שנידון למאסר שכזה, לא יכול לכהן כשר.

כלומר, *כל* עונש מאסר, גם על תנאי, מקים "חזקת קלון" שמונעת כהונה כשר.
ושוב, יש חריג: מי הורשע ונידון למאסר *כלשהו* – יוכל בכל זאת לכהן כשר, אם יו"ר ועדת הבחירות יקבע *שאין* קלון. ושוב, יו"ר הועדה ידרש לכך רק אם בית המשפט שהרשיע לא קבע קלון (וזהו, כאמור, המצב בעניינו של דרעי).

והנה הגענו, בשעה טובה, אל ההחלטה של עמית מהיום.
מההחלטה עולה, שהתנועה למען איכות השלטון גם ניסתה להקדים את המאוחר, וגם להפוך את היוצרות:
ראשית, התנועה ביקשה מעמית להכריע בשאלת הקלון, אף ששאלת מינויו של דרעי לשר כלל לא עומדת על הפרק בעת הזו. כלומר, כרגע השאלה היא תיאורטית.

שנית, וכאמור, החוק לא מטיל על יו"ר ועדת הבחירות את הנטל לקבוע האם יש או אין קלון בעבירה שביצע אדם שיש כוונה למנותו לשר (בהנחה שלא נקבע קלון בגזר הדין).
החוק קובע "חזקת קלון", שקמה כשמוטל על אדם עונש מאסר, ומקנה ליו"ר הועדה סמכות לקבוע שבכל זאת *אין* קלון בעבירה שבה הורשע.

לכן, עמית דחה על הסף את עתירת התנועה למען איכות השלטון.
אז מה הלאה? אם וכאשר תהיה כוונה למנות את דרעי לשר, או אז סביר להניח שתוגש ליו"ר ועדת הבחירות בקשה לקבוע *שאין* קלון בעבירות שביצע. אבל, עוד חזון למועד.
ולסיכום, וכמחווה לעמית, תרשים זרימה של האופציות השונות.
יום טוב.

  • לקראת הדיון מחר בעניין בדיקת מבקר המדינה

    לקראת הדיון מחר בעניין בדיקת מבקר המדינה

    מחר צפוי להתכנס הרכב מורחב של שופטי בג"ץ (ברק-ארז, מינץ, וילנר, גרוסקופף, שטיין) לדיון המשך בעתירות נגד בדיקת מבקר המדינה את מה שמכונה כ-"סוגיות הליבה" של מחדל ה-7.10.

  • מחיסיון לחסינות

    מחיסיון לחסינות

    אתמול, אחרי עיכוב ממושך, חתם שר הביטחון ישראל כ"ץ על תעודת חיסיון בעניינה של ח"כ טלי גוטליב, ובכך כביכול סלל את הדרך להגשת כתב האישום נגדה.

  • על הענישה

    על הענישה

    בית המשפט העליון (סולברג, בהסכמת שטיין ורונן) פירסם אתמול פסק דין "קטן", אבל חשוב ומעניין, שעסק בנושא שזוכה כיום לתשומת לב ציבורית רבה – ענישת…

  • קריאה מודרכת בהחלטה בעתירה לכינוס הוועדה לבחירת שופטים

    קריאה מודרכת בהחלטה בעתירה לכינוס הוועדה לבחירת שופטים

    היום פורסמה החלטה קצרה, כמעט טכנית, בעתירה שהגישה התנועה למען איכות השלטון, שהסעד המבוקש בה הוא צו שמורה לשר המשפטים לוין לכנס את הוועדה לבחירת…

  • בג"ץ ואסון מירון

    בג"ץ ואסון מירון

    בדיוק חמש שנים לאחר אסון מירון, חזרה לחיינו עלילת דם מכוערת במיוחד, שהיה נדמה שכבר נעלמה: במרכז העלילה, טענה לפיה בג"ץ המרושע הוא שאשם באסון…

  • למה כל כך חשוב לא לצרוך מידע מליצנים?

    למה כל כך חשוב לא לצרוך מידע מליצנים?

    ביום ראשון השבוע, 26.4.2026, פורסם פסק הדין בתביעה שהגישו "אחים לנשק" ו-א.ש., אחד ממייסדיה וקצין צה"ל במילואים (אני מניח שרובכם יודעים במי מדובר, אבל אני…

ניוזלטר
✓ נרשמת