למי שאין סבלנות לקרוא, נספר שבן גביר כותב ללוי שהוא צפה בתיעודים מהפגנת החרדים ביום 17.6.2026, שבהם נראית לכאורה התנהלות פסולה מצד חלק מהשוטרים. בעקבות זאת, כך לפי בן גביר, הוא שוקל לעשות שימוש בסמכויותיו לפטר או להרחיק מהמשטרה את השוטרים הסוררים.
כעת, שימו בצד את האירוע העצמו. לצורך העניין, נניח שבאותה הפגנה מדובר שוטרים אכן פעלו בניגוד לנהלים, ואולי אפילו פלילי. לא זו הנקודה החשובה.
הנקודה החשובה היא שבן גביר – ולא בפעם הראשונה, וגם לא העשירית – מנסה להשפיע על המשטרה כך שתפעל באופן *פוליטי*, ושהקצינים והשוטרים יפעלו בהתאם לרצון השר, ולא בהתאם לשיקול דעתם המקצועי.
כי מה בעצם קורה פה?
באופן עיקבי, כאשר שוטרים פועלים באופן תקיף כלפי אוכלוסיות שבן גביר לא מאוד מסמפט, למשל מול "המפגינים בקפלן" – הוא מקפיד לתת להם גיבוי אוטומטי.
לדוגמה, במכתבו בן גביר מלין על השלכת רימוני הלם בניגוד לנהלים, אבל הוא עצמו גיבה ואפילו קידם את מאיר סויסה, שבית המשפט קבע… שהשליך רימוני הלם בניגוד לנהלים לעבר מפגינים נגד "הרפורמה המשפטית".
לעומת זאת, וגם זה מאוד עיקבי, כאשר מדובר בפעולות מול אוכלוסיות שהשר חפץ ביקרן – התגובה שלו שונה ב-180 מעלות. לדוגמה, במאי 2024 בן גביר התבטא באופן דומה נוכח תיעודים של עימות בין שוטרים לבין חרדים במירון.
המסר שעובר לכל קצין ולכל שוטר הוא ברור:
הקידום שלי, או לחלופין המשרה שלי במשטרה, תלויים בשר. הוא יכול לקדם אותי, ויכול לפעול כדי לפטר אותי, להדיח אותי או להרחיק אותי מהמשטרה. לכן, כדאי לי למצוא חן בעיניי השר.
ואם אני רוצה למצוא חן בעיניי השר, אני צריך לפעול באופן *פוליטי* – אני צריך לפעול בתקיפות רבה נגד "הקפלניסטים", ולעומת זאת להישמר מאוד כאשר מדובר במפגינים שמשתייכים למגזרים שתומכים בבן גביר ובממשלה שהוא חבר בה.
אז נכון, אין סיכוי שבן גביר באמת "יפטר" את השוטרים שהיו מעורבים באירועים האלימים בהפגנה, גם אם יסתבר שהם חרגו מהנהלים, ואפילו אם הם יועמדו לדין. לבן גביר אין באמת "סמכות" כזו, ומי שיקבלו את ההחלטות הם הדרגים המקצועיים. בנוסף, הוא קיבל את הכותרת ואת הלייקים שלו, ומבחינתו העניין מוצה.
אבל, וזה חתיכת אבל, ההתנהלות החוזרת ונשנית הזו מצד בן גביר, שהיא כמובן חריגה בוטה מסמכותו כשר, וחצייה ברורה של הגבול האסור בממשק בין הדרג הפוליטי לבין הדרג המקצועי – מחלחלת עוד ועוד, ומרקיבה והורסת את המשטרה.
וזה בדיוק, אבל בדיוק, הרקע לעתירות שהוגשו לבג"ץ בדרישה לפטר את בן גביר, וזו גם הסיבה שהיועמ"ש הצטרפה אליהן:
לא משום שבן גביר הוא שר גרוע – והוא כנראה השר הגרוע ביותר בכל ממשלות ישראל לדורותיהן – אלא משום שהוא מפר את הדין, ומתערב באופן פסול ושיטתי בעבודה המקצועית של המשטרה.
