הבחירות לכנסת יתקיימו בעוד כחודשיים וחצי.
למען הסדר הטוב, ולמען השעשוע – בואו לסקירה לגבי מה שצפוי לנו עד אז בגזרת בבית המשפט העליון, שבה גם ננסה לשער מה יפסקו השופטים.
וכמובן, שכל האמור להלן הוא *הערכה* בלבד, ואני מבטיח לעדכן במקרים שטעיתי.
נתחיל במשפט חוקתי:
עתירות תלויות ועומדות, שבהן כבר התקיים דיון בפני הרכב מורחב, הן העתירות נגד "חוק העריקים".
החוק הזה למעשה מעולם לא נכנס לתוקף, בשל צו ארעי, שהפך לצו ביניים, שהוצא נגדו – ובסבירות שנושקת ל-100% הוא יפסל פה אחד, ויושלך לפח האשפה של ההיסטוריה.
מהלך דומה צפוי להתרחש גם בעתירות נגד "חוק התקשורת":
בעתירות אלה, בדומה ל-"חוק העריקים", הוצא בינתיים צו ארעי אשר מונע את כניסת החוק לתוקף. ושוב בדומה ל-"חוק העריקים", גם בעתירות אלה כבר יש הרכב (עמית, שטיין, כשר) שהחל לטפל בהן.
סביר מאוד להניח, שגם במקרה זה הצו הארעי יהפוך לצו ביניים. כרגע, עדיין לא קבוע דיון בעתירות עצמן, אבל מאחר שהחוק "הוקפא" – יתכן שדיון ראשון בעתירות נגד חוקתיות החוק יתקיים לפני הבחירות.
עתירות נוספות שהטיפול בהן החל הן עתירות נגד "חוק מח"ש", אשר הועברו, בשלב זה, ל-"הרכב סניוריטי" (עמית, סולברג, ברק-ארז).
מה שצפוי לנו בעתירות אלה זה צו ביניים שימנע מיריב לוין למנות ראש מח"ש לפני הבחירות.
הדיונים לגבי חוקתיות החוק עצמו לא צפויים להתקיים לפני הבחירות.
לצד העתירות הללו, הוגשו עתירות נגד שלל חוקים אחרים שהכנסת חוקקה (חוק בתי הדין הרבניים, חוק ההפרדה המגדרית, חוק יסוד: לימוד תורה, חוק החלשת היועמ"ש ועוד ועוד).
נוכח לוח הזמנים והעומס האדיר על יומן בית המשפט העליון, קשה לראות מצב שבו הטיפול בעתירות הללו מתקדם עוד לפני הבחירות.
עתירות נוספות שקשורה במשפט חוקתי, אבל בנושא שונה למדיי, הן העתירות בעניין החלטת הכנסת לתת חסינות דיונית לטלי גוטליב.
הדיון בעתירות הללו נקבע לחודש אוקטובר, כשבועיים בלבד לפני הבחירות – ולכן סביר להניח שלא נזכה לקבל בהן פסק דין, והן תימחקנה כאשר תיבחר כנסת חדשה.
נעבור למשפט מינהלי:
עתירות מסקרנות במיוחד, שהביאו אותנו לפלירטוט עם משבר חוקתי, הן אלה שעוסקות בהחלטת הממשלה למנות מועצה חדשה לרשות השנייה.
בעתירות הללו כבר התקיים דיון, שבסופו בג"ץ פירסם החלטה שמרמזת על מה שצפוי בפסק הדין: ההחלטה תיפסל, המועצה היוצאת תמשיך לכהן, והיא תוכל לקבל החלטות גם בהרכב חסר (וחרף התפטרות רבים מחבריה).
כלומר, התוצאה הסופית היא צפויה, אבל מאוד מעניין לראות מה יהיו הנימוקים.
עתירות אחרות שממתינות לפסק דין, שקשורות גם הן בשוק התקשורת, הן העתירות נגד החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל.
בעתירות אלה הוצא צו ביניים, ולכן גל"צ לא נסגרה, וממשיכה לשדר כרגיל.
קשה מאוד להאמין שבג"ץ יאפשר את סגירת התחנה רגע לפני הבחירות. לכן, או שהעתירות תתקבלנה וההחלטה תבוטל – או שהשופטים יקבעו לוח זמנים שיאפשר לממשלה שתקום לאחר הבחירות לבחון את הדברים פעם נוספת.
ועוד בנוגע לשוק התקשורת, אנו ממתינים לפסק הדין בעתירות נגד ״החרם״ הממשלתי על עיתון ״הארץ״.
העתירות הללו צפויות להתקבל. קשה לדעת האם פסק הדין יפורסם לפני הבחירות, בשל העומס על השופטים – אבל כנראה שכן, כי עבר מספיק זמן כדי שהעתירות יקבלו ״קדימות״ יחסית.
הבחירות הקרובות הן גם אלה שכנראה יכתיבו את התנהלות השופטים בשתי עתירות שבהן כבר התקיים דיון בפני הרכב מורחב – בעניין פיטוריו של בן גביר, ובעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
בשל העיתוי הרגיש, אבל לא רק בגללו – אני מניח שהשופטים לא יקבלו אף אחת מהעתירות הללו:
או שהן תידחנה, או – וזה יותר סביר – שהעתירות ישארו תלויות ועומדות, וגורלן יוכרע בבחירות, ולא בבית המשפט.
עניינים נוספים שקשורים במשפט מינהלי הם המשך "המעקב" של בג"ץ אחרי יישום פסקי הדין בעניין שלילת ההטבות מהמשתמטים, התחמקותו של יריב לוין מלכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור שופטים קבועים לבתי המשפט המחוזיים, והמשך הטרללת של שלמה קרעי בעניין המינויים למוסדות תאגיד השידור הציבורי.
לא אלאה אתכם בפרטים לגבי כל אלה, ופשוט נעדכן ככל שיהיה במה לעדכן.
מבחינת משפט פלילי, יש כמובן אינספור ערעורים פליליים שממתינים לדיונים ולפסקי דין, שרובם ככולם לא מעניינים אתכם.
הליך מוכר יחסית הוא פרשת עאדל הייב, שזוכה – בדיון נוסף – מעבירת האונס שבה הורשע בערעור (לאחר שהתקבל ערעור המדינה על זיכויו בבית המשפט המחוזי).
גם במקרה זה, התוצאה כבר ידועה, והיא זיכוי (בדעת רוב). אבל הנימוקים של השופטים טרם פורסמו, והם מאוד מסקרנים – במיוחד משום שמדובר בהרכב מורחב ובדיון נוסף.
לא נסיים בלי שנזכיר את הסאגה הצפויה לגבי פסילת רשימות ומועמדים:
לאחר שיוגשו רשימות המועמדים (זה יקרה בעוד חודש), ועדת הבחירות המרכזית תדון בבקשות לפסילה מועמדים ורשימות.
מאחר שלקואליציה היוצאת יש רוב אוטומטי בוועדת הבחירות המרכזית, סביר להניח שהיא תחליט לפסול את רע"מ, וכנראה שגם מועמדים נוספים שיתמודדו ברשימה המשותפת.
לעומת זאת, ועדת הבחירות המרכזיות צפויה לדחות בקשות – שמן הסתם יוגשו – לפסול מועמדים מקרב הקואליציה (למשל, לימור סון הר-מלך).
לפי החוק, בג"ץ ידון בהחלטות ועדת הבחירות המרכזית בהרכב מורחב – ואלא אם כן תהיה הפתעה מרעישה, הוא לא יאשר פסילת מועמדים או רשימות, לכאן או לכאן.
זה עשוי להשתנות אם נראה שמות מוכרים מהעבר שינסו בכל זאת להתמודד, כמו למשל אם תוגש רשימה שתכלול מועמדים כהניסטים שנפסלו בעבר.
בנוסף, מן הסתם צפויות לנו עוד עתירות שקשורות בבחירות, שאת טיבן קשה לשער כרגע, בנוגע להחלטות של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סולברג – או בנוגע להתנהלות של מפלגות או גורמים אחרים.
ועד כאן לפעם הזו. אם שכחתי הליך כלשהו שתלוי ועומד בבית המשפט העליון, מוזמנים להעיר לי בתגובות.
