היום הגיש לוין את תגובתו להצעת שופטי בג"ץ שניתנה בסוף הדיון שהתקיים ביום ראשון (👇), לפיה הוא יואיל בטובו להסכים לבחור שופטים לבתי המשפט המחוזיים, שקורסים תחת העומס – ובכך יתמצה הטיפול בעתירה בנושא.
ולוין – תראו מופתעים – הודיע שהוא מסרב להצעה.
לטענת לוין, אפשר להסתפק במינויים בפועל, כלומר מינויים זמניים של שופטי שלום שיקודמו לבתי המשפט המחוזיים.
קודם כל, צריך להעיר שמינויים כאלה דורשים הסכמה של נשיא בית המשפט העליון, ויש נגד לוין עתירה "מקבילה", שעוסקת בדיוק במינויים כאלה, למשל של נשיאים לבתי המשפט המחוזיים.
במענה לאותה עתירה "מקבילה", לוין טען שהוא "לא מכיר" בכך שעמית הוא נשיא בית המשפט העליון, ולכן הוא כמובן לא יכול לשתף איתו פעולה.
והנה, כאשר הדבר נוח לו, ובמטרה להתחמק מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי למנות מינויי קבע לבתי המשפט המחוזיים – פתאום שיתוף פעולה כזה הוא ממש אפשרי.
כלומר, בידו האחת לוין טוען בפני בג"ץ שהוא לא יכול לשתף פעולה עם עמית, ובידו השנייה הוא אומר לבג"ץ שאין מקום לקבל את העתירה – כי הוא רוצה לשתף פעולה עם עמית.
אבל זה אפילו לא העיקר.
העיקר הוא שלוין פשוט מועל בתפקידו, ופוגע באזרחי מדינת ישראל בשם שנאה פתולוגית חסרת פשר וטעם.
לכל אורך הדיונים בעתירה הזו, השופטים פנו פעם אחר פעם אחר פעם לציון אמיר, שייצג את לוין, ושאלו אותו שאלה פשוטה:
למה לכל הרוחות לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ולאפשר לה לעשות את תפקידו, שהוא – כמה מוזר – לבחור שופטים??
ולאמיר לא היו תשובות. רק שלל תירוצים שלא מחזיקים מים.
התירוץ הפעם הוא שאין די זמן.
ראשית, נשאלת השאלה – מי בדיוק אחראי לכך שהגענו אל "הדקה ה-90"? למה לעזאזל הוועדה לא התכנסה כבר שנה וחצי, כאשר ממש במקרה בכינוס האחרון שלה עמית נבחר לנשיא, ולוין פצח ב-"ברוגז" שלו?
שנית, אם רוצים – יש די והותר זמן, ואין בעיה להספיק למנות שופטים.
הבעיה היא שלוין לא רוצה. הוא יודע שאין לו רוב בוועדה, הוא יודע שלכולם נמאס מההטרלות האינפנטיליות שלו, והוא יודע שנכשלו כל הניסיונות שלו לקחת את כל אזרחי ישראל כבני ערובה על מנת להצליח להשחיל את המינויים הפוליטיים שהוא חפץ בהם.
אז הוא בשלו, ולא אכפת לו שכולנו נמשיך לסבול.
ומה צפוי לנו עכשיו?
שופטי בג"ץ הגישו ללוין אינספור סולמות לרדת מהעץ, אבל הוא בעט בכולם. אז כעת, הם כנראה יתכנסו לכתוב פסק דין, שיקבל את העתירה, יורה ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור שופטים לבתי המשפט המחוזיים, יקצבו לו את לוח הזמנים – וגם יחייבו אותנו בהוצאות.
כמובן, שגם כאשר זה יקרה – לוין ימשיך לגרור רגליים, ימשיך לריב עם כל העולם, ואף יזכה למחיאות כפיים ממכונת התעמולה הביביסטית, שמבחינתה לריב עם בג"ץ זה הרבה יותר חשוב מאשר לספק שירותים נורמליים לאזרחי ותושבי מדינת ישראל.
אבל בסיפור הזה יש גם מעבר לשופרות התעמולה המוכרים.
ההתנהלות של לוין גורמת לכולנו לנזק כבד. ההתנהלות הזו היא בלתי חוקית, היא מהווה שימוש לרעה בסמכות שניתנה ללוין למטרה אחרת לגמרי, ובעיקר אין בה שום היגיון ושום תועלת.
ואין אפילו "עיתונאי ימין" אחד שיאמר מילת ביקורת אחת. כי אין יותר "אנשי ימין" שתומכים בממשלה הזו. יש רק ביביזם.
