מחר צפוי להתכנס הרכב מורחב של שופטי בג"ץ (ברק-ארז, מינץ, וילנר, גרוסקופף, שטיין) לדיון המשך בעתירות נגד בדיקת מבקר המדינה את מה שמכונה כ-"סוגיות הליבה" של מחדל ה-7.10.
הדיון צפוי להיות מלווה בזעקות שבר של שופרות מכונת התעמולה.
נתחיל, כרגיל, ברקע לדברים:
אין מחלוקת, שמבקר המדינה רשאי – ואפילו צריך – לבחון שלל היבטים שקשורים במחדל ה-7.10 (וכפי שנראה בהמשך, זה ממש קרה).
עם זאת, ועל רקע רצונו של המבקר להידרש גם ל-"סוגיות הליבה" הקשורות במחדל, כלומר לבחון למשל את המדיניות האסטרטגית-מדינית של ממשלות ישראל מול רצועת עזה בשנים שקדמו לטבח, או להידרש לבחינת הכשל הטקטי של מערכות הביטחון השונות בתקופה שסמוכה לטבח – הוגשו בשנת 2025 עתירות לבג"ץ.
בגדול, ומבלי להיכנס לפרטים, בעתירות הללו נטענו שתי טענות מרכזיות:
האחת, שבדיקת נושאים כאלה אינה בסמכותו של מבקר המדינה, וממילא הוא אינו הגוף המתאים לביצוע בדיקה שכזו. הגוף היחיד שיכול לתת מענה לחקירת קטסטרופה כמו טבח ה-7.10 – הוא ועדת חקירה ייעודית (ולצורך העניין, נניח לשאלה האם זו תהיה ועדת חקירה ממלכתית, או ספין "ועדת החקירה הלאומית" שהממשלה כביכול מקדמת).
והשנייה, שהאופן שבו המבקר מבצע עבודת ביקורת אינו שומר על זכויותיהם של המבוקרים. שהרי, מנגנון הביקורת של מבקר המדינה נועד בעיקרו להצביע על כשלים מערכתיים, ולא להטלת אחריות אישית. לכן, האופן שבו המבקר פועל עלול לפגוע בזכויותיהם של מי שעלולים למצוא את עצמם "מואשמים" באחריות אישית למחדל הנורא, מבלי שהיתה להם יכולת ממשית להתגונן מפני הממצאים שנקבעו נגדם.
בדיון שהתקיים ביום 31.12.2025, בפני הרכב ברק-ארז, מינץ ושטיין – בג"ץ נטה לקבל את הטענות הללו, ולכן הוצא צו על תנאי. בהמשך, הוחלט להרחיב את ההרכב, והדיון הבא צפוי להתקיים, כאמור, מחר.
לקראת הדיון, נשים רגע בצד את העובדה שככל הנראה למבקר המדינה הנוכחי לא נותר מספיק זמן כדי להשלים את העבודה על דוחות כל כך מורכבים כמו בדיקת "סוגיות הליבה" של מחדל ה-7.10. גם נניח לשאלה למה בעצם המבקר "מתעקש" לבדוק את הסוגיות הללו, כאשר כולם מסכימים – כולל הממשלה בכבודה ובעצמה – שהן צריכות להיבדק אך ורק על ידי ועדת חקירה.
במקום זאת, בואו נבין על מה יצא קצפם של שופרות הביביזם.
התזה שבה אנסה לשכנע אתכם היא – כמה מפתיע – שלשופרות הללו אין שום עניין בבדיקה אמיתית של מחדל ה-7.10. כל מה שמעניין אותם זה לחלץ אדם ויחיד מאחריותו העליונה לטבח, שממש במקרה הוא אדם שכיהן כראש הממשלה בזמן האסון, בשנה שקדמה לו, וכן בשנים 2009-2021. בקטנה.
התקווה של השופרות היא שמבקר המדינה, שאין לו כלים ואין לו סמכויות מספיקות כדי לבדוק אירוע בסדר גודל כמו קטסטרופת ה-7.10 – יגיע לממצאים "חלביים" יחסית כלפי חלקו של נתניהו במחדל.
התקווה הזו איננה מופרכת, ולא משום שאנגלמן עצמו הוא מוטה פוליטית לטובת נתניהו (וזכותכם כמובן לחשוב שהוא כן) – אלא משום שמבקר המדינה פשוט לא יכול לרדת לעומקן של סוגיות כל כך מורכבות. בשביל לעשות זאת, המציאו את הגוף שנקרא ועדת חקירה.
כי בעצם, אם נניח שמבקר המדינה יכול לבדוק אירוע בסדר גודל של ארמגדון כמו טבח ה-7.10 – בשביל מה צריך גופי בדיקה נוספים? למה שנקים איזושהי ועדת חקירה, לאיזשהו נושא? בשביל מה צריך נציב תלונות על שופטים? בשביל מה צריך נציב ביקורת על הפרקליטות? למה הליכוד מתעקש כיום לאייש את תפקיד מבקר ועדת הבחירות המרכזית?
אם המבקר יכול לבדוק את טבח ה-7.10 – הוא יכול לבדוק הכל. חבל על הכסף ועל הבירוקרטיה שבהקמת גופים נוספים.
אבל כל זה רק חלק מהתמונה.
כפי שאמרנו קודם, המבקר בהחלט כן נדרש לסוגיות שקשורות בטבח ה-7.10 – פשוט לא ל-"סוגיות הליבה", אלא לסוגיות שנמצאות ב-"פריפריה" שלהן.
למשל, בספטמבר 2025 מבקר המדינה פירסם דו"ח נוקב על "הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל", כלומר על האופן שבו הממשלה התכוננה וניהלה את העורף ואת המערכות האזרחיות תוך כדי המלחמה.
הדו"ח הזה הסתיים בממצאים חריפים והטלת אחריות על גורמים כמו ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר.
ומה לדעתכם עשתה הממשלה עם הדו"ח הזה, שלהבדיל מבדיקת "סוגיות הליבה" של מחדל ה-7.10 – הן דווקא דוגמה קלאסית לנושאים שאותם מבקר המדינה יכול וצריך לבדוק?
ניחשתם נכון. היא לא עשתה איתו כלום, ולמעשה מיד לאחר פירסומו נתניהו הכריז שהדו"ח הוא "פוליטי", והשליך אותו לפח האשפה של ההיסטוריה.
בנובמבר 2025 פורסם דו"ח מטעם מבקר המדינה בנושא "היבטים כלכליים ותקציביים" של המלחמה.
מבקר המדינה מצא ליקויים רבים בהיערכות של ממשלת ישראל, בדגש על משרד האוצר ושר האוצר, וקבע כי לא נעשו הצעדים הנדרשים בגיבוש תקציבי המדינה בשנים 2023 ו-2024 – ומן הסתם גם 2025 – באופן אשר מקים "חשש כי חוסנה הפיסקלי של המדינה יפגע". עד כדי כך.
האם הדו"ח הזה הטריד את מנוחתם של ראש הממשלה או של שר האוצר? הצחקתם אותי. במקום ליישם את המלצותיו, הם פעלו בניגוד גמור לאמור בדו"ח כאשר הכנסת אישרה את תקציב המדינה האחרון.
רוצים עוד דוגמה? למה לא:
בפברואר 2026 מבקר המדינה פירסם דו"ח חריף נוסף, שביקר קשור את האופן שבו הממשלה נערכה וביצעה את פינוי האוכלוסיה מעוטף עזה ומהצפון.
גם במקרה הזה, מדובר כמובן בסוגיות שהן בלב ליבת סמכויותיו של מבקר המדינה, ותיקון הליקויים שהוא מצא הוא משהו שחשוב מאוד לרבים מאיתנו, שעלולים למצוא את עצמם בסיטואציה דומה (שאכן התרחשה, למשל בעקבות הצורך בפינוי מבנים שנפגעו מטילים איראניים).
אבל מה הממשלה עשתה עם הדו"ח הזה? כלום. זה לא מעניין את השרים הנפלאים שלנו.
יש עוד דוגמאות, כמו למשל ״מקבץ דוחות בנושא ההתמודדות של גופי הממשל עם מצבי חירום״, שבחן נושאים זניחים כמו מיגון האוכלוסיה, מיגון בתי חולים, והיערכות המדינה לפיצויים בגין נזקי המלחמה. אתם יודעים, דברים שלא מעניינים אף אחד.
או דו"ח שפורסם רק בשבוע שעבר, שבו מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על כך שהממשלה כוללת משרדים מיותרים, מעבירה יחידות ממשרד למשרד, ובגדול מתנהלת כמו חנות מכולת בזמן ״מלחמה קיומית״ – רק מתוך שיקולים פוליטיים וקואליציוניים צרים, כלומר כדי לשרוד, ולעזאזל מדינת ישראל ואזרחיה.
הנקודה היא, שאותם שרים, חברי כנסת, שופרות ו-"עיתונאים", שצפויים מחר לצרוח בקולי קולות על "הביזיון" שבו מונעים ממבקר המדינה המדהים לחקור סוגיות שאין לו סמכות, אין לו יכולת, אין לו כלים ואין לו זמן לבדוק – הם בדיוק, אבל בדיוק, אותם גורמים שבכלל לא מתעניינים מהממצאים של אותו מבקר מדינה ממש, בסוגיות שאותן יש לו סמכות, יש לו יכולת, יש לו כלים והוא אפילו כבר בדק.
למעשה, יש רק דו"ח אחד של מבקר המדינה שהממשלה שלנו ממש התרגשה ממנו. התרגשה? השרים כמעט התעלפו ממנו – מדובר, כמובן, בדו"ח על שימוש ברוגלות על ידי משטרת ישראל.
בניגוד לדו"חות שלגביהם פירטתי לעיל, שסביר להניח שלא ידעתם שהם אפילו קיימים – על הדו"ח "הדרמטי" בעניין הרוגלות, כולכם שמעתם. לא היה שר שלא צייץ עליו בהתרגשות אדירה, כאילו הדבר הכי חשוב בעולם הוא לדבר על כשלים בעבודת המשטרה סביב אמצעים טכנולוגיים שאינם בשימוש כבר ארבע שנים. זה ממש בנפשנו, להבדיל מאשר היערכות למתן מענה לאנשים שהבתים שלהם נהרסו מטילים.
כי לתת דין וחשבון לציבור על כשלים שמבקר המדינה מצא באופן שבו הממשלה שלנו ניהלה את המלחמה שכולנו חיים בתוכה כבר שנתיים וחצי? זה לא מעניין.
בקיצור, כאשר השופרות יפצחו מחר בתרועת ההתקרבנות והלרלרת בגנות בג"ץ ובשבחו של מבקר המדינה – אתם ממש, אבל ממש, לא צריכים להתרגש. למעשה, אתם ממש, אבל ממש, מוזמנים להציע לשופרות לשתות כוס מים.
בשאלות המשפטיות, כלומר האם מבקר המדינה אכן מוסמך ויכול לבדוק את "סוגיות הליבה" של טבח ה-7.10 – יכריעו שופטי בג"ץ.
בינתיים, אתם מוזמנים לשאול את השופרות שאלה פשוטה:
אם אתם כל כך רוצים שמבקר המדינה יבדוק את לב ליבת הכשלים המדיניים והטקטיים שגרמו לטבח – מה דעתם קודם כל לדרוש מהממשלה שלכם ליישם את הממצאים לגבי סוגיות שבהן כבר פורסמו דו"חות מקיפים מטעמו של אותו מבקר מדינה?
קישורים לדו״חות המלאים:
אגב, יש עוד דו״חות שחסכתי מכם, כמו למשל ״הטיפול באוכלוסיה״ מפברואר 2025 (https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2025/Swords-of-Iron-1/2025-Swords-of-Iron-All-HE.pdf). כולם הפכו ע״י הממשלה לחומר גלם לעטיפת דגים.
שבוע טוב.
