מחר, 26.5.2026, בשעה 9:00, אמור להתקיים הדיון השני בעתירות נגד החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל. הדיון יתקיים בפני הרכב ברק-ארז, שטיין וכשר, ויועבר בשידור חי.
בואו נעשה תזכורת קצרה על מה בכלל מדובר, נפרט מה קרה עד כה, וננסה להעריך מה צפוי מחר.

תקציר הפרקים הקודמים:
ביום 22.12.2025 החליטה הממשלה לסגור את גלי צה"ל, וזאת עד לתאריך 1.3.2026. נגד ההחלטה הוגשו מספר עתירות לבג"ץ.
מראשית הדרך, עמדת היועמ"ש היא כי החלטת הממשלה התקבלה שלא כדין, ולכן הממשלה מיוצגת על ידי עורך דין פרטי – מיודענו דוד פטר.
נוכח התנהלותה של הממשלה, ביום 28.12.2025 הוציא הנשיא עמית צו ביניים, אשר הקפיא את כניסת ההחלטה לתוקף.

בתאריך 28.1.2025 התקיים הדיון הראשון בעתירות, ובו התחדדו שלוש השאלות שעל הפרק:
השאלה הראשונה היתה מתחום המשפט החוקתי, ובמרכזה השאלה האם כדי לסגור את גלי צה"ל די בהחלטת ממשלה, או שנדרשת חקיקה של הכנסת.
השאלה השנייה, ובהנחה שדי בהחלטת ממשלה, היא האם החלטת הממשלה התקבלה כדין, בהתאם לכללי המשפט המינהלי (למשל, האם היא סבירה, האם היא נגועה בשיקולים זרים וכו').
השאלה השלישית, ובהנחה שהחלטת הממשלה התקבלה כדין, היא האם יש מקום ליישם את החלטת הממשלה באופן מיידי, וזאת בשים לב לבחירות הקרובות.
ביום 2.2.2026, כלומר מספר ימים לאחר הדיון הראשון, הוצא צו על תנאי.
מלשון הצו אנו למדים שהכרעת השופטים ביחס לשאלה הראשונה היא שדי בהחלטת ממשלה, *ואין* צורך בחקיקה של הכנסת. כך שסוגיה זו בעצם מאחורינו, והמוקד הוא בשאלות השנייה והשלישית.
מה שקרה בינתיים הוא שהזמן חלף – גם בגלל "שאגת הארי" והחגים – וכיום אנו נמצאים ממש ביישורת האחרונה לפני פיזור הכנסת והליכה לבחירות.

למי שיעקוב מחר אחרי הדיון, אני ממליץ לשים לב לכמה דברים:
ראשית, ואף על פי שקשה להכליל את 11 שופטי בג"ץ, ניתן להתרשמותי להבחין במגמה העולה משורת פסקי דין והחלטות שניתנו בתקופה האחרונה, לפיה השופטים נוקטים בעמדה די תקיפה כלפי מהלכים ממשלתיים שעניינם פגיעה בשוק התקשורת (ומי שרוצה יכול להוסיף לכך גם את פסק הדין בעניין אסנהיים, שבמידה רבה עולה בקנה אחד עם המגמה הזו).
בהנחה שהרושם שלי הוא נכון, ובטח בהתחשב בכך שהבחירות כאמור ממש מעבר לפינה – הממשלה ניצבת בפני משוכה לא פשוטה.
שנית, ובהקשר לכך, בדיון הראשון נחשפנו למחזה לא שגרתי בבג"ץ, שבו השופטים היו קשובים לטיעונים שהם "סביבתיים" במהותם, ולא קונקרטיים וממוקדים. למה הכוונה?
באותו דיון, השופטים לא דרשו מהצדדים להתמקד אך ורק בהחלטה בעניין גלי צה"ל, אלא איפשרו להם להשמיע גם טענות לפיהן יש להסתכל על *מכלול* הצעדים שאותם מובילה הממשלה ביחס לשוק התקשורת (ההתנכלות לתאגיד השידור הציבורי, שינוי הרכבה של מועצת הרשות השנייה, חוקי התקשורת של דיסטל & קרעי, ועוד).
ככל שגם הפעם השופטים יסכימו להגביה עוף ולהתבונן על תמונת המאקרו, כלומר על מהלכי הממשלה בכללותם, ולא רק על המיקרו, כלומר על ההחלטה הקונקרטית בעניין גלי צה"ל – כך גובה אותה משוכה שניצבת בפני הממשלה יעלה עוד יותר.
שלישית, בלא מעט עתירות "מתוקשרות" שהתבררו לאחרונה כולנו ראינו שיש סוגיות "נפיצות" שהשופטים מעדיפים שההכרעה בהן תיעשה רק לאחר הבחירות, בהנחה שהן עדיין תהיינה רלבנטיות. סביר מאוד להניח, שזה גם מה שיקרה עם העתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
במקרים מסוימים, כמו למשל ביחס להקמת וועדה חקירה ממלכתית או פיטוריו של בן גביר – זה שירת את עמדת הממשלה. במקרה הנוכחי, זה כנראה יפגע בממשלה, משום שאותו רציונל בדיוק חל גם על החלטה על סגירת גלי צה"ל.
במיוחד אמורים הדברים בהינתן שלהבדיל משתי הדוגמאות הראשונות – אין שום דחיפות מיוחדת בסגירת התחנה דווקא עכשיו, בטח בשים לב לכך שמדובר באקט בלתי הפיך. הרי אף אחד לא טוען שאם לא נסגור כאן ועכשיו את גלי צה"ל, שמשדרת כבר עשרות שנים, אז יש לכך השלכות חמורות על המציאות.
לכן, על פני הדברים אין קושי להמתין עוד כמה חודשים, וכך לאפשר לממשלה החדשה לקבל החלטה מסודרת, או לכל הפחות לתת לה הזדמנות לבטל את ההחלטה של הממשלה הנוכחית.
רביעית, וחרף כל האמור לעיל, צריך להודות שלהבדיל, למשל, מעתירות נגד ההשתוללויות של לוין וקרעי – העתירות נגד ההחלטה לסגור את גלי צה"ל אינן כאלה שניתן לומר בביטחון שהן צפויות להתקבל, ובהחלט ישנן טענות טובות גם להגנה על המהלך של הממשלה (וכאמור, השופטים בעצם כבר דחו את הטענה לפיה נדרשת חקיקה של הכנסת).
המזל הגדול הוא שהממשלה שלנו שכרה כאמור את שירותיו של דוד פטר, שאולי עושה רושם נפלא על צרכני ערוץ 14 ופיד ביביזם – אבל בפועל הוא פיגוע משפטי של ממש. במידה רבה, צו הביניים והצו על תנאי שהוצאו בעתירה הם תוצאה של ההתנהלות הדיונית שלו.
ומאחר שבעתירות כבר הוצא צו על תנאי – פטר הוא שיצטרך לשכנע את השופטים למה *לא* לקבל את העתירה, בניגוד למצב בדיון הראשון, אז העותרים היו צריכים לשכנע למה *כן* לקבל אותה.
(לא יהיה מחר לייב טוויט, תתמודדו)









