שלושה אירועים משפטיים משמעותיים התרחשו השבוע:
האחד, הערה של בית המשפט המחוזי לפיה גם אחרי עדותו של נתניהו – עדיין קיים קושי בהוכחת האישום בלקיחת שוחד שמיוחס לו.
השני, פסק דין של חמישה שופטי בית המשפט העליון, פה אחד, לפיו למבקר המדינה אין סמכות לחקור את "סוגיות הליבה" של מחדל טבח ה-7.10.
והשלישי, עוד פסק דין של חמישה שופטי בית המשפט העליון, פה אחד, לפיו יש לבטל את הצבעת הכנסת שבה נבחר עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה הבא, בשל הפגיעה בחשאיות ההצבעה.
את האירוע הראשון, פטר חגג בלרלרת אינסופית בטוויטר, בערוץ 14 ובשלל כלי התעמולה הביביסטים. מבחינתו, עמדת השופטים, לפיה קיים כאמור קושי באישום בלקיחת שוחד – "מוכיחה" שלל קונספירציות מופרעות, ומחייבת מכל מי שהעז לחשוב אחרת לבצע חשבון נפש נוקב.
הכרזת השופטים הזו היא בלתי ניתנת לעוררין, חייבים לקבל אותה ללא פיקפוק, וכמובן, שהיא מוכיחה שפטר הוא גאון משפטי – כי הוא תמיד "ידע" שהכל "עלילה".
התגובה שלו לשני האירועים האחרים היתה, איך נאמר, מעט שונה.
בשני המקרים הללו, ה-"פרשנות" שהוא הציע התבררה כשגויה בתכלית. ובמקרים אלה לא מדובר בהערה בלתי מנומקת של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי, אלא כאמור בפסקי דין של חמישה שופטי בית המשפט העליון.
אבל פטר שלנו לא ייתן למציאות להפריע לו. הוא הרי לא יכול לטעות.
בפסק הדין בנוגע לביקורת על "סוגיות הליבה" של טבח ה-7.10, השופטים מינץ ושטיין קבעו בחדות ובנחרצות שהפרשנות הנכונה של חוק היסוד: מבקר המדינה – היא שלמבקר אין סמכות לחקור אותן.
הם לא עשו זאת על סמך "פרשנות תכליתית", גם לא תוך שימוש ב-"אקטיביזם" – אלא באמצעות קריאה פשוטה של לשון החוק. שמרנות משפטית קלאסית.
התגובה של פטר היתה, שלא במפתיע – שהוא צודק, וחמישה שופטים טועים. זה הם שלא יודעים לקרוא את החוק.
אותו דבר התרחש אתמול, לאחר שפורסם פסק הדין בנוגע להצבעה בכנסת.
סולברג, שכתב את פסק הדין העיקרי, קבע שהניתוח הבסיסי של לשון סעיף החוק הרלבנטי מובילה למסקנה ברורה שהדרישה המפורשת לחשאיות – לא כובדה. "בין כל הפלפולים, הטיעונים ותתי-הטיעונים, חשוב לחזור לראשית הצירים, ליסודות הפשוטים, אשר יתכן כי ניתן היה להסתפק בהם", כתב סולברג.
גם הפעם מדובר, כמובן, בפסיקה שמרנית קלאסית.
וגם הפעם, כמובן, פטר לא נתן לדברים לבלבל אותו, ושוב "הסביר" לעוקביו למה חמישה שופטים טועים, והוא שוב צודק.
אז למה דוד פטר הוא ליצן משפטי?
כי איך אפשר לקחת ברצינות אדם שתמיד "יודע" הכל, מראש ולפני כולם – ואין שום דרך בעולם להוכיח לו שהוא טועה:
אם בית המשפט, די במקרה, קבע משהו שתואם את "הידיעה" הקוסמית שלו – זה מוכיח שהוא צודק וגאון, וזו קביעה שאסור בשום אופן להרהר אחריה.
ואם בית המשפט, ברוב הגדול של המקרים, קבע שפטר מקשקש שטויות – זה שוב מוכיח שהוא צודק וגאון, פשוט השופטים לא מבינים כלום מהחיים שלהם, וצריך להתעלם מאותן קביעות.
זה למה.
