היום פירסם חגי סגל, עיתונאי "מקור ראשון", ציוץ וטור בהם הוא מלין על "עוול נורא" לנעשה לאביעד פריג'ה, שמואשם בהמתתו של יובל קסטלמן ז"ל.
זו הזדמנות טובה לחזור לפרשה הזו, לפרק את הטענות המופרכות של סגל, ולהזכיר כמה מושכלות יסוד שאולי נשתכחו.
הרקע הטרגי, בתמצית, הוא פיגוע טרור שבוצע ביום 30.11.2023 בכניסה לירושלים, על ידי שני מחבלים פלסטיניים.
קסטלמן, אזרח שנשא אקדח, הבחין במתרחש, פרק מרכבו והסתער לעבר המחבלים.
לאחר ניטרול המחבלים, קסטלמן התרחק מהזירה – אך זוהה על ידי אביעד פריג'ה, חייל מילואים, כאחד המחבלים.
פריג'ה ירה לעבר קסטלמן, שהבין את המתרחש, ועשה כל שביכולתו על מנת להבהיר שהוא אינו מחבל, ושאינו מהווה סכנה. הוא כרע על ברכיו, פשט את מעילו, והרים את ידיו החשופות באוויר ונופף בהן.
אף על פי כן, פריג'ה המשיך וירה בקסטלמן ארבע פעמים לעבר מרכז גופו. בחלוף מספר שעות, נקבע מותו.
בחלוף שנה, בתאריך 28.11.2024, הוגש כתב אישום נגד פריג'ה, בו יוחסה לו עבירה של המתה באחריות מופחתת ().
בשרשור שכתבתי באותו יום הסברתי מדוע זו העבירה שבה הואשם פריג'ה. בתמצית אזכיר שהראיות בתיק מלמדות על כך שפריג'ה, מנקודת מבטו, הוציא להורג "מחבל" שכבר לא היווה כל סכנה.
עקרונית, פריג'ה ביצע רצח, משום שהוא ירה בקסטלמן כדי להמיתו. אבל, מנקודת מבטו של פריג'ה הוא ירה במחבל שזה עתה ביצע פיגוע טרור קטלני.
לכן, בעולמו הסובייקטיבי של פריג'ה הוא אומנם המית אדם, אבל עשה זאת לאחר שאותו אדם ביצע "התגרות" – ולאחר אשמתו "שונמכה" להמתה באחריות מופחתת.
כעת, בואו נעבור לטור העגום של סגל.
תחילה, סגל טוען שהעבירה שבה הואשם פריג'ה היא "דרגה אחת מתחת לרצח בכוונה תחילה".
אז לכדאי לעדכן את סגל שעבירת הרצח בכוונה תחילה בוטלה לפני 5.5 שנים, ושאם רוצים לעשות מדרג של עבירות המתה – אז העבירה שמיוחסת לפריג'ה נמצאת "מתחת" לרצח באדישות.
הטענה הבאה היא לניסוח כתב האישום. שלפי סגל מנוסח באופן "פורמליסטי וכוזב".
לגבי "פורמליסטי", לא ממש הבנתי מה סגל רוצה. כתב אישום זה לא טור מלא פאתוס בעיתון – אלא אכן מסמך משפטי "יבש" שנועד לבית המשפט.
לגבי "כוזב", סגל טוען ש-"אין ספק שפריג'ה לא ירה לעבר קסטלמן במטרה להמיתו".
ובכן, מי שמכזב פה זה סגל, ולא כתב האישום.
אכן, אין ספק שפריג'ה ירה לעבר קסטלמן תוך שזיהה אותו, בטעות איומה, כמחבל. אבל, באותה מידה גם אין ספק שפריג'ה ירה ב-"מחבל" במטרה להמיתו.
וזה אכן גם מה שהפרקליטות הצבאית חושבת, ולכן היא "שינמכה" את האישום מרצח להמתה באחריות מופחתת.
הלאה.
סגל מעלה מה שאנשים מסוגו אוהבים לכנות "טענת איש קש" – לדבריו, "טיפול המשטרה הרשלני בפרשה… משך את האש התקשורתית לעבר פריג'ה", שכמובן לא אשם בהתנהלות המשטרה הנטענת.
ובכן, סגל מוזמן להביא דוגמה אחת למישהו שטען אחרת. הטענות נגד פריג'ה לחוד, והטענות נגד המשטרה לחוד.
הטענה הבאה של סגל היא ש-"העובדה שכבר בדיון הראשון הוצע לצדדים הליך גישור רומזת שפריג'ה לא יורשע במה שמיוחס לו. עוד יתברר שהוא זכאי לחלוטין, חף מפשע, קורבן של משפטי בזק עיתונאיים".
אז ראשית, חביבי, מי שעשה כרגע "משפט בזק" – זה אתה, שבהינף קולמוס החלטת שפריג'ה "זכאי לחלוטין".
אם נדלג להמשך הטור, נראה שסגל ציטט אישה בשם אהובה צוקרמן, שלטענתה היתה עדת ראייה לאירוע.
צוקרמן למעשה טוענת שההתנהלות של קסטלמן בשניות שקדמו לירי שביצע פריג'ה היו מחשידות, ולכן בזמן אמת לא היה ניתן להבין שמדובר באזרח ישראלי, ולא באחד המחבלים.
מה זה אם לא "משפט בזק עיתונאי"?
בדומה, סגל מתאר כיצד מ-"עדויות חבריו של פריג'ה ליחידה" עולה כי הוא "מתון ולוחם ערכי ומוסרי", ולא חלילה "מי שיירה במחבל שנכנע". המג"ד סיפר שלא נתקל בהפרת פקודות מצד פריג'ה.
כל זה טוב ויפה, אבל חסר כל רלבנטיות לענייננו. אם פריג'ה יורשע, הם מוזמנים לתת עדות אופי לפני גזר הדין.
שנית, העובדה שלצדדים הוצע גישור לא מלמדת דבר על עוצמתו הראייתית או המשפטית של התיק.
אם סגל לא היה משוכנע שכל היידע הקוסמי נחת בין אוזניו – הוא היה פונה לאנשים שעוסקים במשפט פלילי, והם היו מסבירים לו שכיום כמעט כל תיק מתחיל בניסיון לגשר בין הצדדים ולייתר את הצורך בשמיעתו.
נמשיך לטענה המוזרה הבאה, והיא שאם פריג'ה היה "צנחן גלוי ראש מקיבוץ שפיים" – ספק אם היה עומד לדין.
הטענה הזו היא כמובן טענת הקיפוח הקלאסית, ואין קבוצת אוכלוסיה בישראל שלא תמצאו נציגים מטעמה שמהדהדים אותה – מזרחים, ערבים, חרדים, מתנחלים, מפגיני קפלן ומה לא. כ ו ל ם מקופחים.
מכל מקום, יש מגזרים שלגביהם הטענה הזו היא אפשרית, ואפילו כאלה שלגביהם הטענה גם די מבוססת.
לטעון, בשנת 2025, שהמתנחלים בפרט או חובשי הכיפה בכלל הם קבוצה מקופחת – זה פשוט מגוחך.
בפועל, למגזר הדתי-לאומי יש ייצוג וכוח עודף לחלקו באוכלוסיה כמעט בכל מקום (כולל בביהמ"ש העליון).
הטענה הבאה של סגל היא עובדתית – שפריג'ה "הפעיל את נשקו ופגע בשני המחבלים". ובכן, לא ברור על מה סגל נסמך, וגם בהנחה שהוא צודק בטענה שפריג'ה "פגע בשני המחבלים" – מדובר, כמובן, בניסוח מסולף.
הסיבה לכך היא שבזירה היו שני חיילים נוספים, וכמובן קסטלמן עצמו, שחתרו למגע עם המחבלים.
כלומר, סגל עושה כאן את מה שאוהבים לכנות "הנדסת תודעה":
הוא הפך את פריג'ה לגיבור (ולגיבור היחיד באירוע), ושם את הטקסט למרגלותיה של תמונה מחמיאה במיוחד – אך לא הביא שום תימוכין לטענה שדווקא פריג'ה היה זה שפגע במחבלים, וטישטש לחלוטין את חלקם של המעורבים הנוספים, ובראשם קסטלמן.
בהמשך, סגל מתרפק על "הסברים" ששמע מסנגורו של פריג'ה, עו"ד שלומי ציפורי.
אין כמובן מחלוקת על ניסיונו ומקצועיותו של ציפורי, אבל נדמה לי שהגיע הזמן להבין שאין שום ערך בטענות של סנגור.
לסנגור יש תפקיד – לסייע ללקוח שלו. ברור שהוא יטען לחפותו ול-"עוול". מה הערך העיתונאי שיש בזה?
לקראת סוף הטור, סגל טוען כי "מעולם לא הוגש כתב אישום דומה נגד לוחם צה"ל שהרג בשגגה אדם חף מפשע במהלך היתקלות עם מחבלים".
ובכן, למיטב ידיעתי סגל צודק. אבל, הוא צמצם את נסיבות החיפוש למימדים כל כך צרים, עד שלא ברור מה התועלת שבכך.
אבל אם נרחיב מעט את המבט, התמונה תשתנה.
סגל הזכיר את אלאור אזריה, שכזכור הורשע בהריגת מחבל מנוטרל (עבירת ההריגה בוטלה מאז).
מהותית, האישומים נגד אזריה ונגד פריג'ה אכן דומים:
שניהם הואשמו בכך שהוציאו להורג מחבל שלא נשקפה ממנו שום סכנה. נכון שאזריה המית מחבל, ופריג'ה המית אדם שטעה לחשוב שהוא מחבל – אבל המהות זהה.
מקרה דומה נוסף, שסגל לא הזכיר, הוא פרשת עדן נתן זאדה, שבמסגרת המחאה המנומסת נגד ההתנתקות – ביצע פיגוע טרור יהודי בשפרעם, בו רצח באמצעות נשקו הצה"לי ארבעה בני אדם. בעקבות מעשיו, בוצע בזאדה לינץ'.
ותאמינו או לא, לאחר חקירת משטרה מאומצת – הפרקליטות העמידה לדין חלק ממשתפי הלינץ'.
מאחר שלא ניתן היה לדעת מי מבין המשתתפים גרם למותו של זאדה, הם הואשמו בניסיון רצח (ולא ברצח).
כלומר, ואף על פי שמדובר כביכול ב-"ניטרול" של מחבל, שכן זאדה היה טרוריסט לכל דבר, הגם שהיה יהודי – הפוגעים בזאדה הועמדו לדין על מעשים שאותם ביצעו לאחר שזאדה כבר לא היווה סכנה.
לימים, בית המשפט קבע שלא ניתן להרשיע בניסיון רצח, אלא בעבירות פחות חמורות, וזאת – בין השאר – משום שהפיגוע שזאדה ביצע לפני הלינץ' הוא בגדר "התגרות".
ואם זה מזכיר לכם את עניינו של פריג'ה, אתם כמובן לא טועים. מדובר בנסיבות דומות ובעבירות דומות – למעט, כמובן, שקסטלמן לא היה מחבל.
וזה מביא אותנו ללב העניין:
פריג'ה טעה לחשוב שקסטלמן הוא מחבל. אבל הוא לא טעה מבחינה זו שרצה להוציא להורג מחבל שלא היווה סכנה, וכך עשה.
כמו אזריה, וכמו מבצעי הלינץ' בזאדה – מדובר באנשים שנטלו את החוק לידיהם, והחליטו להיות התובע, השופט והתליין גם יחד, שינקמו במי שביצעו פיגוע.
הסיבה שפריג'ה, אזריה והנאשמים בפרשת זאדה הועמדו לדין היא שבמדינת חוק אסור לפגוע באדם שכבר לא מהווה סכנה, אפילו אם לפני רגע הוא רצח חפים מפשע.
אינני יודע האם פריג'ה יורשע. את זה יקבע בית המשפט. אבל לפריג'ה לא נעשה שום עוול.
הוא פשוט רצה להיות "גיבור" שהוציא להורג מחבל.
לכן, לדעתי טוב היה עושה סגל אם היה מוותר על הניסיון המאולץ להפוך את פריג'ה לקדוש מעונה, ומבהיר את המובן מאליו: לא פוגעים באדם שלא מהווה סכנה, גם אם הוא מחבל.
הפעם, את מחיר ההתבהמות החברתית שנירמלה הרג מחבלים מנוטרלים שילם יובל קסטלמן.
בטווח הארוך, נשלם אותו כולנו.
ערב טוב.
קישור לטור המלא:
makorrishon.co.il ↗
ההשוואה בין מעשיו של פריג׳ה לבין הירי בשלושת החטופים היא כל כך עלובה, שלא מצאתי טעם להתייחס אליה.
שרשור ההסבר המשפטי לגבי האשמת פריג׳ה בעבירה של המתה באחריות מופחתת:
