נסו רגע לעצום עיניים, ולהיזכר במה שקרה פה בספטמבר 2023.
האירוע שמדינה שלמה עסקה בו היה דיון בבג"ץ, בפני כל שופטי בית המשפט העליון, בעתירות נגד תיקון לחוק יסוד: השפיטה, שבמרכזו ביטול עילת הסבירות.
המוני אייטמים, טורים וציוצים הוקדשו להליך הזה, אינספור ספינים הופרחו לאוויר, והמדינה סערה סביב שאלת סמכות בג"ץ לדון בעתירות ומה יעלה בגורלן. כשהדיון התקיים, ביום 12.9.2023, כל כלי התקשורת דיווחו ממנו בשידור חי, והאדוות ממנו ליוו את השיח הציבורי במשך כחודש ימים נוסף.
ב-7.10 התרחש הטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה, ובעקבותיו פרצה המלחמה.
כשפסק הדין פורסם, ביום 1.1.2024, הוא כבר עורר הרבה פחות עניין, מטעמים ברורים. לצד זאת, בפסק הדין נקבעה הלכה תקדימית לפיה בג"ץ מוסמך לבצע ביקורת שיפוטית גם על חוקי יסוד, בתנאים כאלה ואחרים שלא נכנס אליהם.
ולמה סיפרתי לכם על העתירות בעניין עילת הסבירות, שעליהן כולכם שמעתם, וסביר להניח שרובכם הגדול גם עקב אחריהן?
כי מחר – כן כן, ממש מחר – צפוי להתקיים אירוע מאוד דומה:
כל שופטי בית המשפט העליון (למרבה הצער, 11 במקום 15) יתכנסו בשעה 9:00 כדי לדון, בדיון שיועבר בשידור חי, בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד… תיקון חוק יסוד: השפיטה. הפעם, מדובר בשינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
ממש בגדול, מדובר בתיקון שעבר בכנסת במרץ 2025, ואשר משנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים (למשל, הוא מוציא ממנה את נציגי לשכת עורכי הדין) ואת מנגנוני בחירת השופטים, בדגש על מינויים לבית המשפט העליון.
וראו איזה פלא, כמעט שאין שיח לקראת הדיון הזה, שלא ממש מעניין אף אחת או אחד מכם. כנראה שרובכם בכלל לא ידעתם שהוא מתקיים, קל וחומר שאין לכם כוונה לשבת מול המרקע ולצפות במתח בטיעונים ובהערות השופטים.
לפחות לדעתי, העובדה שהציבור הרחב מגלה אדישות להליך הזה – היא דווקא סימן טוב, מכמה סיבות:
ראשית, משום שחלקים גדולים בציבור חזרו לשפיות. אם בשנת 2023 הצליחו לשטוף את המוח להמונים כאילו הדבר הכי חשוב בעולם זה "מערכת המשפט", וכל ספין עבש בנושא תפס את כותרות המהדורות והחזיק מעמד ימים ארוכים – כיום זה פשוט לא מעניין. ובצדק.
לא שבשנת 2023 מערכת המשפט היתה באמת כל כך חשובה לחיים שלנו – אבל טבח ה-7.10, והשנתיים וחצי האיומות שחלפו מאז, המחישו זאת היטב. מסתבר, שכל האגדות על "שלטון המשפטנים" או "דיקטטורת בג"ץ" – הן, ובכן, סתם אגדות.
בפועל, הממשלה החליטה מה שרצתה, איך שרצתה, מתי שרצתה ואיפה שרצתה. הממשלה אומנם השיגה תוצאות עלובות, בכל התחומים ובכל הגזרות, אבל למעט הביביזם העמוק והרוטמניזם חשוך המרפא – יותר ויותר אנשים הבינו שעבדו עליהם. ש-"המשפטנים" לא מקבלים פה החלטות שמשפיעות על החיים שלהם, אלא נתניהו.
שנית, משום שהסתבר שהטרללת המוחלטת סביב עילת הסבירות – משני הצדדים – היתה מוגזמת לחלוטין. לא התחולל שום שינוי דרמטי במצב המשפטי ששרר פה בחודשים שבהם עילת הסבירות בוטלה (יולי 2023 עד ינואר 2024), וגם אחרי שפורסם פסק הדין התקדימי – זה לא ממש שינה את החיים שלכם.
וזה היה המצב גם אלמלא הטבח והמלחמה. זו היתה פשוט פסיכוזה, שמדינה שלמה השתתפה בה מרצונה.
ושלישית, כי שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אמור יכנס לתוקף רק אחרי הבחירות. וכולם מבינים, ובצדק, שממילא הכל מתחיל ונגמר בשאלה האם הגוש הדמוקרטי-ציוני ינצח בבחירות, או שזה יהיה הגוש הביביסטי.
אם אנחנו ננצח, התיקון הזה יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה. אם הביביזם ינצח, התיקון הזה יהיה הצרה הקטנה שלנו, ומדינת ישראל תהפוך לרודנות ביביסטית סטייל רוסיה של פוטין.
כך שמה הטעם להתרגש מהדיון מחר? מוטב להתמקד בניצחון בבחירות, שהוא לא רק הדבר הכי חשוב – אלא הוא הדבר היחיד שחשוב.
ומה צפוי לנו הלאה?
בסבירות גבוהה מאוד, בדיון מחר השופטים יגלו עמדות דומות לאלה שהציגו בדיון בעתירות שעסקו בעילת הסבירות (וכמובן, שכל השופטים שידונו בעתירות מחר – דנו גם בעתירות בספטמבר 2023).
ובסבירות אפילו יותר גבוהה מזה, בג"ץ לא ימהר לפסוק בעתירות האלה – כי אין באמת טעם לפסוק בהן. גם השופטים, בדיוק כמוכם, מבינים שהכל יוכרע בבחירות המתקרבות.
לא רק גורלה של הוועדה לבחירת שופטים – אלא גורלה של מדינת ישראל כולה.
