ציוציו האחרונים של ד"ר אבישי בן חיים, וניסיונו התמוה ללמד סנגוריה דווקא על האפליה הגזענית הבוטה *והקיימת* במוסדות לימוד חרדיים – הם הזדמנות טובה לחזור לאחד מפסקי הדין החשובים ביותר בנושא, שעניינו בית הספר היסודי לבנות "בית יעקב" שביישוב עמנואל.
נתחיל, כרגיל, בעובדות.
בסוף שנת הלימודים תשס"ז (2007) בוצעו שינויים בבית הספר, שהביאו להפרדה *פיזית* בין התלמידות ממוצא אשכנזי, לבין התלמידות ממוצא ספרדי.
לפיכך, פנו הורי התלמידות ממוצא ספרדי למשרד החינוך, אך מאחר שלא קיבלו את הסעד שביקשו – ביטול ההפרדה – הם עתרו לבג"ץ.
את פסק הדין המוביל כתב לוי.
לוי ציין, כי בישראל מוכרת "זכות לחינוך מגזרי", כלומר שלצד מערכת החינוך הממלכתי – הכירה המדינה בצורך של מגזרים שונים לחנך את ילדיהם באופן ייחודי, לפי תפיסת עולמם.
אבל, וככל זכות משפטית בישראל – גם הזכות לחינוך מגזרי אינה מוחלטת, אלא כפופה לאיזון.
בהתאם, כאשר הזכות לחינוך מגזרי מתנגשת עם זכויות אחרות, יש לבצע ביניהן איזון. והפעם, האיזון הנדרש הוא בין זכות זו לבין עיקרון השיוויון.
ולפי לוי, האיזון בין השניים יעשה לפי בחינה האם אבחנה בין התלמידים, שפוגעת בשיוויון, מגשימה את התכלית, שהיא הזכות לחינוך מגזרי.
ועוד קבע לוי, כי "בית המשפט הוא שיקבע אם בצדק הובחן מגזר פלוני – על מנת לאפשר למגזר אלמוני לקיים חיי חירות במסגרת קהילתו – או שמא מדובר באפליה פסולה שכל תכליתה הרחקתו של השונה, וניכורו מחיי חברה תקינים".
ואיך מיישמים את המילים הגבוהות והעמומות הללו לשפת המעשה?
לוי קבע, שמוסד חינוכי רשאי לקיים מגמה ייחודית שבה ילמדו אורחות החיים ותפיסת העולם של קהילה מסוימת. אבל, אי אפשר לקבוע שמוצא עדתי של תלמיד הוא תנאי לקבלה למגמה חינוכית, ושאין שום תכלית רלבנטית להפרדה פיזית לפי מוצא.
כלומר, האבחנה יכולה להיות חינוכית-תוכנית, אך לא מעבר לכך.
לוי לא הסתפק בכך, הזכיר את הנוסחה הגזענית של "נפרדים אך שווים", ואת בג"ץ קעדאן , וקבע כי "הפרדה שיוויונית" אינה יכולה לשמש כנוסחת קסם כדי לחפות על אפליה פסולה.
ובמקום שבו יש הפרה בלתי מודצקת של השיוויון – יש חובה להתערב, ו-"לנקוט באמצעים אפקטיביים וחד משמעיים למיגור האפליה".
בהתאם, לוי קבע כי בית הספר המדובר עשה "כל תרגיל אפשרי" כדי "לשרת תכלית פסולה, והיא סגירת דלתות המגמה החסידית בפני תלמידות בנות העדה הספרדית אך משום מוצאן".
עוד הוחלט כי בית הספר פגע בזכותן של התלמידות הספרדית לשיוויון, ומשרד החינוך חרג מסמכותו בשעה שנמנע מלפעול נגד האפליה.
בשורה התחתונה, לוי קיבל את העתירה, וקבע כי יש "להסיר כל סממן, פורמלי ומהותי כאחד, של תופעת האפליה אשר רווחה בבית הספר".
אל לוי הצטרפו ארבל ומלצר, כלומר התוצאה הסופית היתה שהעתירה התקבלה פה אחד.
אבל, תאמינו או לא, פסק הדין החד והברור לא הביא לסיום האפליה הגזענית בבית הספר.
שנת הלימודים נפתחה, ובית הספר בשלו. ההפרדה שנקבעה כבלתי חוקית בבג"ץ – המשיכה להתקיים. בנוסף, התגלה שחלק משפחותיהן של בנות ממוצא אשכנזי העדיפו שלא לשלוח את בנותיהן לבית הספר, ובלבד שלא יבואו חלילה במגע עם בנות ממוצא ספרדי.
לכן, הוגשה לבג"ץ בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.
בג"ץ קבע, כי "התמונה הנגלית לפנינו היא של אי קיום פסק דין", וכי בפועל בית הספר ממשיך ומפריד בין התלמידות, לפי מוצאן העדתי.
בג"ץ אף קבע שהאפליה "מתעלמת מגדולתם ומגאונתם של הרבנים יוצאי עדות המזרח לדורותיהם ומפועלם המפואר של יוצאי עדות המזרח בתולדות העם והמדינה".
עוד נקבע, שאכן יישום פסק הדין הוא "קשה למתנגדים" – אבל הפעם עומדים למבחן איסור האפליה העדתית וכיבוד שלטון החוק. כפי שבארה"ב היו מי שסירבו לקיים את פסק הדין הידוע ב-"פרשת בראון", ורק פעולה נחרצת של הרשויות הביאו ליישומו – כך יש לפעול גם הפעם.
ובהתאם, בג"ץ החל להטיל קנסות.
אלא שגם זה לא עזר. הורים רבים – נחשו מאיזה מוצא – העדיפו שלא לשלוח את בנותיהם לבית הספר, בשל העובדה כי אוחדו המגמות בין הבנות האשכנזיות לבנות הספרדיות.
הפעם, לבג"ץ ממש נמאס, והוא קבע כי נוכח ההפרה הנמשכת של פסק הדין, מי שלא יודיע בכתב כי יציית לפסק הדין – ייאסר למשך שבועיים.
ובכך, פחות או יותר, הסתיימה הסאגה המשפטית בנושא, שכזכור לוותה גם במחאה ציבורית.
שתי הערות קצרות:
א. פסק הדין מהווה, לדעתי, דוגמה ומופת למלחמה חסרת הפשרות של רשויות מדינת ישראל בגזענות. והפעם, גזענות של חסידים אשכנזים כלפי משפחות ממוצא ספרדי בבית ספר "קטן" אחד ביישוב עמנואל.
ב. עיניכם הרואות, שהגזענות היתה כל כך מושרשת, עד שגם פסק דין, הטלת קנסות, ואפילו פקודת מאסר – לא הצליחו לעקור אותה מן השורש.
וכך, לכל מי שתהה, נראה "דיכוי". כך נראית "הגמוניה". כך נראית הפרדה גזעית. וכך נראה בג"ץ, שנעמד על רגליו האחוריות כדי לסייע למדוכאות והחלשות.
ערב טוב.
קישורים:
פסק הדין המלא – supremedecisions.court.gov.il ↗
החלטת הביזיון הראשונה – supremedecisions.court.gov.il ↗
החלטת הביזיון השנייה צורפה במלואה בשרשור.
