השיח הציבורי סביב האפשרות לסיומם של "תיקי האלפים" באמצעות הסדר טיעון, או להבדיל חנינה, מציף גם המושג המשפטי המכונה "קלון".
ההקשר הוא, כמובן, שכביכול אלמלא יושת על נתניהו קלון – אין דרך משפטית למנוע ממנו להפר את התחייבותו הפוטנציאלית לפרוש מהחיים הפוליטיים.
לא נרחיב הפעם בשאלה המהותית, כלומר במשמעותו של מושג הקלון.
בתמצית נאמר שאין הגדרה בחוק לגבי מה זה לעזאזל "קלון" – כך שאת הפרשנות יצק כמובן הפרשן המוסמך של החוק במדינת ישראל, הלא הוא בית המשפט העליון.
מי שרוצה, מוזמן לקרוא למשל את הדברים שקבע מזוז בעניינו של עמוס דב סילבר.
מה שחשוב לנו להבין זה שקלון הוא משהו *שנלווה להרשעה*. לפעמים, יש משמעות אופרטיבית לשאלה האם ההרשעה הזו היא בעבירה שיש בה קלון, או שאין בה קלון.
המשמעות הזו נגזרת משורה ארוכה של חוקים שמגבילים את יכולתו של מי שהורשע שעבירה שיש בה קלון לכהן בתפקיד מסוים או לעבוד במקצוע מסוים.
כדי לא לשעמם, לא נכנס גם לרשימת התפקידים והמקצועות הללו, וניגש ישר לעניין – מה משמעותו של קלון לגבי כהונה כחבר כנסת או כחבר בממשלה.
נתחיל מהאפשרות להיבחר לכנסת:
חוק יסוד: הכנסת קובע שאם אדם נידון לעונש מאסר בפועל של מעל שלושה חודשים – הוא מנוע מלהיבחר לכנסת למשך שבע שנים.
כלומר, ביום שבו אדם משתחרר מהמאסר שהושת עליו, צריך "לספור" שבע שנים – ורק אז אותו אדם יכול להתמודד בבחירות לכנסת. לכן, לדוגמה, אריה דרעי היה במעין "תקופת צינון" ארוכה לאחר שהשתחרר ממאסר, ואלי ישי מילא את מקומו כיו"ר ש"ס.
ושימו לב, שעד עכשיו לא דיברנו בכלל על קלון.
כלומר, התנאי בחוק שמונע מאדם את האפשרות לרוץ לכנסת הוא מאסר בפועל לתקופה של מעל שלושה חודשים. *אין* שום דרישה להרשעה בעבירה שיש בה קלון.
במילים אחרות, המבחן הוא לא האם נקבע קלון, אלא האם הושת מאסר בפועל, וכמה מאסר הושת. מאסר של מעל שלושה חודשים – וכביכול נגמר הסיפור.
אבל למה רק כביכול?
כי אם תקראו את הסעיף עד הסוף, תגלו שליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שהוא שופט בית המשפט העליון (כיום המשנה לנשיא סולברג) – יש אפשרות לקבוע *שאין* קלון בעבירה שבה הורשע האדם שמבקש להתמודד בבחירות.
שימו לב: אפשר לקבוע *שאין* קלון, אבל אי אפשר לקבוע *שיש* קלון.
כלומר, אם אדם הורשע ולא נידון לעונש מאסר בפועל של מעל שלושה חודשים – הוא בכל מקרה *יכול* להתמודד בבחירות לכנסת. זה בכלל לא משנה אם יש או אין קלון.
אבל, אם הוא הורשע וכן נידון לעונש מאסר בפועל של מעל שלושה חודשים – יש אפשרות לקבוע *שאין* קלון, וגם אז הוא יוכל להתמודד בבחירות.
אם נחזור לעניינו של נתניהו, ונניח – לצורך הדיון – שהוא מורשע ונגזר עליו עונש של *פחות* משלושה חודשי מאסר בפועל (למשל, רק מאסר על תנאי). במקרה כזה, אין שום דרך, לפי החוק כיום, למנוע ממנו להתמודד בבחירות הבאות לכנסת.
גם אם יקבע שיש קלון בעבירה שביצע – זה לא משנה מבחינה זו.
בהערת אגב אציין שאם בית המשפט שהרשיע את הנאשם קבע *שיש* קלון – אז נשללת סמכותו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לקבוע *שאין* קלון.
אבל, זה לא משנה את הכלל הבסיסי והוא שכל עוד לא הושת עונש מאסר בפועל של מעל שלושה חודשים – האדם יכול להתמודד בבחירות לכנסת, ושאלת הקלון לא רלבנטית.
ואחרי שהבנו את המצב לגבי כהונה *בכנסת* – בואו נעבור לבדוק מה המצב לגבי כהונה *בממשלה*.
בחוק יסוד: הממשלה (שתוקן לכבודו של אריה דרעי) קבוע סעיף די דומה לזה שראינו לגבי כהונה כחבר כנסת, ושם נקבע כי אדם לא יכול להתמנות לשר אם הורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר בפועל *כלשהו*.
כלומר, אם לגבי כהונה בכנסת המבחן הוא עונש מאסר בפועל של מעל שלושה חודשים, לגבי כהונה כשר המבחן הוא עונש מאסר בפועל לתקופה כלשהי.
וגם הפעם, שאלת הקלון היא בעצם לא רלבנטית:
אם אדם הורשע ונידון למאסר בפועל – נגמר הסיפור. לא צריך לקבוע שיש קלון במעשיו כדי למנוע ממנו לכהן כשר.
וכמו לגבי כהונה בכנסת, גם הפעם יש ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית אפשרות לקבוע *שאין* קלון, וכך לאפשר לאדם לכהן כשר אפילו אם הורשע ונידון למאסר בפועל.
אבל, אם אדם לא נידון לעונש מאסר בפועל, אלא למשל רק למאסר על תנאי – הוא בכל מקרה יכול לכהן כשר, גם אם נניח שיש קלון בעבירה שביצע.
ואחרי שהבנו גם את זה, חשוב להדגיש שהדברים מתייחסים לכהונה *כשר*, ונראה שהם אינם חלים על *ראש ממשלה*.
כלומר, והדבר עולה גם מעוד כמה סיבוכים פרשניים שלא אלאה אתכם בהם, כדי שאדם יוכל להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה – תנאי הכשירות הרלבנטי הוא התנאי לכהונה *בכנסת*, ולא כשר בממשלה.
במילים אחרות, כדי לדעת האם אדם יוכל להיות ראש ממשלה בבחירות הבאות – השאלה היא בעצם האם הוא יוכל להיבחר כחבר כנסת. אם אותו אדם לא יכול להתמודד בבחירות לכנסת, אז הוא לא יוכל להיות ראש ממשלה, ולהיפך.
כעת, נאסוף את השברים, וננסה להבין מה זה אומר על התרחיש התיאורטי לגבי נתניהו.
מכל האמור לעיל עולה שלפי החוק כיום, כדי לדעת האם נתניהו יוכל להרכיב את הממשלה הבאה במידה שייכרת הסדר טיעון, והוא יורשע בעבירה כלשהי בבית המשפט המחוזי – השאלה החשובה היא האם יגזר עליו עונש מאסר בפועל של מעל שלושה חודשים.
אם יגזר עונש קל מזה – הוא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת.
ואם הוא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת – הוא גם יוכל להרכיב את הממשלה הבאה. השאלה האם בעבירה שביצע יש או אין קלון – אינה מעלה ואינה מורידה דבר.
רק בתרחיש דימיוני שבו נתניהו גם מורשע וגם מושת עליו עונש מאסר בפועל של מעל שלושה חודשים – רק אז יש רלבנטיות לשאלה האם נקבע קלון.
ומה לגבי קלון במצב של חנינה?
ובכן, וכאמור בפתח השרשור, קלון הוא משהו שנלווה להרשעה בביצוע עבירה כלשהי. בתרחיש של חנינה – נתניהו לא יורשע בכלום ושום דבר, ומשמעותה של חנינה היא שההליך הפלילי נגדו מתאדה כלא היה מעולם.
לכן, בתרחיש הזה אין בכלל מה לדבר על קלון. זו שגיאה משפטית.
נסכם:
אף על פי שאתם שומעים הרבה מאוד רחש-בחש סביב שאלת הקלון ביחס לנתניהו – למעשה השאלה הזו לא רלבנטית.
גם אם הצדדים יגיעו להסדר טיעון, כל עוד העונש שיושת על נתניהו לא יהיה מאסר בפועל של מעל שלושה חודשים – הוא יוכל, לפי החוק כיום, להתמודד בבחירות וגם להרכיב את הממשלה הבאה.
אם הרצוג יחליט לתת חנינה לנתניהו – שאלת הקלון ממילא לא על הפרק, כי אין הרשעה בעבירה.
אז איך בכל זאת אפשר "לאכוף" תרחיש שבו נתניהו מתחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים "תמורת" ענישה מקלה או חנינה?
ובכן, זה אפשרי מבחינה משפטית. אבל, וכאמור לעיל, כל השיח לגבי קביעת קלון לא רלבנטי לכך.
