אתמול חוקקה הכנסת את "חוק עונש מוות למחבלים".
בואו נעזוב את הוויכוח על המוסריות שבהשתת עונש מוות, או סביב השאלה האם עונש כזה הוא מרתיע ויעיל – וננסה להבין מה בעצם נחקק אתמול. כי אחרי שנבין מה נחקק – נגלה שהחוק הזה הוא בעצם אסופת ספינים מגוחכת.
הערה מקדימה ראשונה היא שחשוב להבין שהחוק מאתמול חל רק על פיגועים שהתבצעו *לאחר* חקיקתו. לפיכך, החוק הזה *לא חל* על מחבלי הנוחב'ה שביצעו את טבח ה-7.10.
הערה שנייה היא שמבחינה משפטית אזור יהודה ושומרון *אינו* חלק ממדינת ישראל. המשמעות היא שהחוק שחל בתוך שטח ישראל, והחוק שחל באזור יהודה ושומרון – שונה.
בחוק שנחקק אתמול יש התייחסות נפרדת לשני המצבים הללו.
נתחיל ביהודה ושומרון, אשר מכונים בחוק – ובחוקים רבים נוספים – בשם "האזור".
לפי החוק בנוסחו *כיום*, מי שמבצע "גרימת מוות בכוונה", כלומר מבצע רצח, קרי מעשה שמטרתו היא להביא למוות של אדם אחר – דינו *מוות*. כן כן, מה ששמעתם.
גם היום, אפשר להשית עונש מוות על מי שמבצע רצח, ואשר נשפט בבתי המשפט הצבאיים שבאזור יהודה ושומרון.
עונש המוות הוא כמובן עונש *מקסימום*, כלומר בית המשפט הצבאי רשאי להשית על אדם שביצע רצח גם עונש קל יותר.
וכמו שכולכם יודעים, במציאות שהשתרשה בעשרות השנים שבהן ישראל מפעילה בתי משפט צבאיים ביהודה ושומרון – בתי המשפט לא משיתים עונש מוות, והאפשרות להשית עונש כזה היא "אות מתה".
אז מה נשתנה אתמול?
ביחס לאזור, החוק החדש קובע, לגבי יהודה ושומרון, אם אדם ביצע רצח כפעולת טרור (כלומר לא רצח "פלילי") – אז יושת עליו עונש מוות כעונש *חובה*, ולא כעונש מקסימום.
אציין, שהחוק גם מבטל כמה הגבלות פרוצדורליות שהיו עד היום לגבי השתת עונש מוות, אלא שממילא בתי המשפט הצבאיים לא גזרו עונש מוות גם בלי קשר להגבלות הללו.
כלומר, על פני הדברים נראה ש-"הפירצה" נסגרה:
עד היום, השופטים הסמולנים לא גזרו עונש מוות כי היתה להם ברירה, כי זה היה עונש *מקסימום*. אבל כעת, זה עונש *חובה*.
אז זהו, שלא.
ראשית, החוק החדש לא "באמת" קובע עונש חובה, אלא מאפשר לשופטים לגזור על הנאשם עונש של מאסר עולם "בלבד".
אומנם, צריך "נסיבות מיוחדות" כדי לא להשית עונש מוות אלא "להסתפק" בעונש של מאסר עולם, שהוא העונש שמושת על רוצחים כבר עשרות שנים.
אבל, בהינתן שמתחת לצווחות הפופוליסטית של בן גביר, לאף אחד אין כוונה אמיתית להתחיל להוציא אנשים להורג – די ברור שהנסיבות המיוחדות הללו תימצאנה.
ולא תאמינו, אבל זו הבעיה הקטנה.
הבעיה הגדולה היא שהחוק קובע שהוא חל רק על מי שהם תושבי יהודה ושומרון, ומחריג את תושבי ואזרחי ישראל. זו אפילו לא חלוקה על סמך גזע (שנגיע אליה בהמשך), אלא חלוקה על סמך תושבות.
אם יש לך מעמד של תושב או אזרח ישראל, וגם לצורך העניין אתה ערבי שמתגורר בירושלים וביצע פיגוע טרור מחריד בהתנחלות – החוק הזה לא חל עליך.
ואיך לכל הרוחות אפשר לקבוע שיש דין שונה לאדם שביצע בדיוק את אותו מעשה, בדיוק באותו מקום, ונשפט על ידי אותו בית משפט – רק לפי השאלה האם יש לו מעמד של תושב או אזרח ישראל או שאין לו מעמד כזה?
ובכן, התשובה היא שאי אפשר. הניסוח המאוד מטופש של החוק נועד לנסות ולהחמיר את הדין לגבי פלסטינים שהם תושבי יהודה ושומרון, ולחלץ ממנו את כל מי שהם תושב ואזרחי ישראל.
כמובן, שאלא אם כן אתם סובלים מנאיביות כרונית, המטרה היתה – בראש ובראשונה – למנוע מצב שבו יהודים יועמדו לדין בבתי משפט צבאיים ביהודה ושומרון, וימצאו את עצמם חשופים להשתת עונש מוות.
מעבר לכך שקביעת דין פלילי שונה לפי מוצא אתני היא בלתי מתקבלת על הדעת – כאן זה אפילו לא העניין.
במקרה הנוכחי, אם שני אנשים מתגוררים ברמאללה, ויצאו לבצע פיגוע טרור, אבל לאחד מהם יש מעמד של תושב בישראל – אז לתושב יהיה דין אחד, ופלסטיני תושב רמאללה דין אחר.
כן, זה מטופש בדיוק כמו שזה נשמע.
נמשיך.
בתוך החוק מאתמול "מסתתר" עוד סעיף, שקובע ששר הביטחון "יקבע בנוהל את מדיניות מקום העמדתו לדין של מחבל".
ומה זה אומר?
ובכן, בגלל ההפרדה בין שתי מערכות המשפט הנפרדות – זו של יהודה ושומרון וזו של ישראל – ישנם מצבים שבהם יש סמכות שיפוט מקבילה, וניתן להעמיד אדם בכל אחת ממערכות אלה, כאשר ההחלטה בנושא היא של *התביעה הכללית*.
אז מה הקשר לשר הביטחון ול-"נוהל" מצידו? התשובה היא שאין קשר.
מן הסתם, הכוונה של הסעיף הזה היא לייצר אפשרות להשפיע פוליטית על המקום שבו יעמידו מחבלים לדין.
ספציפית, נראה שתכלית הסעיף היא למנוע מצב שבו מחבל מיהודה ושומרון, אשר מבצע פיגוע בתוך שטח ישראל – יועמד לדין בבית משפט בישראל.
החוק החדש מאפשר לשר לקבוע כאמור "נוהל" שיביא לכך שאותו מחבל יועמד לדין ביהודה ושומרון, ואז יהיה "קל" יותר להשית עליו עונש מוות.
כדי להבין למה זה יהיה קל יותר, צריך לעבור לחלק השני של החוק מאתמול, והוא מה השתנה לגבי הדין *בתוך ישראל*.
תחילה נבהיר שגם כיום *יש* אפשרות להשית עונש מוות גם לפי הדין בישראל עצמה, ולא ביהודה ושומרון, וזאת במקרה של סיוע לאויב במלחמה – עבירה שעלתה לאחרונה לכותרות סביב פרשיות הברחת הסחורות לעזה.
מה שחשוב לדעת הוא שכאשר מחבל ביצע פעולת טרור, וכאשר מדובר בפעולת טרור "איכותית" יחסית – על פי הדין המצוי ניתן להעמידו לדין גם בגין פעולת הטרור עצמה, לצורך העניין בשל ביצוע רצח, וגם בגין סיוע לאויב במלחמה.
זה קרה בעבר, ומחבלים גם הורשעו בבתי המשפט בישראל בעבירה הזו.
במילים אחרות, גם על פי הדין כיום *ניתן*, בטח ביחס למקרים החמורים יחסית, להשית עונש מוות על מחבל גם בבית משפט ישראלי "רגיל". זה לא קורה, בדיוק כפי שזה לא קורה ביהודה ושומרון, משום שהאפשרות הזו הפכה ל-"אות מתה".
מה שעוד חשוב לדעת הוא שהחוק עד היום לא איפשר השתת עונש מוות בגין ביצוע רצח.
עד היום, הרשעה בעבירת רצח יכולה להביא להשתת עונש מאסר עולם, וכאשר מדובר ברצח בנסיבות מחמירות – אז מדובר במאסר עולם כעונש *חובה*.
אז מה נשתנה ביחס לכך?
ובכן, אחד המקרים שנחשבים כרצח בנסיבות מחמירות הוא כאשר מדובר ברצח כמעשה טרור. אז, כאמור, העונש הוא מאסר עולם כעונש חובה.
אתמול, התווסף סעיף חוק שקבע שאם אדם מבצע רצח כמעשה טרור, והוא ביצע את הרצח "מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל" – אז יושת עליו עונש מוות *או* עונש של מאסר עולם.
נשמע מרשים? מדובר בבולשיט:
קודם כל, גם כיום העונש הוא מאסר עולם כעונש חובה, ובתי המשפט פשוט ימשיכו להשית עונש כזה. הכהניסטים יצווחו, אבל לא מעבר לכך.
שנית, צריך להיות מגלגל עיניים מקצועי לרוחק כדי לא להבין שהניסוח של ביצוע רצח "מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל" – נועד לנסות ולמנוע תחולה של החוק על מחבלים יהודים.
כי כביכול, מחבלים ערבים מבצעים פיגוע "במטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל", בעוד מחבלים יהודים מבצעים פיגוע מתוך שנאת ערבים, או גזענות, או נקמה, או ווטאבר.
למותר לציין – וכמובן שהדברים אינם מכוונים לכהניסטים, ביביסטים חרופים, ליבסקינדים וכו' – שאין אפשרות לעשות דין פלילי שונה לפי מוצא אתני. אם רוצים לקבוע שרצח שבוצע כמעשה טרור הוא בעל חומרה עודפת, אז השאלה האם הטרוריסט הוא ערבי או יהודי חסרת משמעות.
בנוסף, ואפילו אם נניח שכולם ישתפו פעולה עם השאיפה הכהניסטים להעלות ערבים לגרדום – הרכיב של "מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל" הוא כמעט בלתי ניתן להוכחה, בטח ברף ההוכחה של משפט פלילי.
כלומר, אפילו התביעה והשופטים ממש ירצו לגזור עונש מוות, הנאשם-המחבל לא יתקשה להקים ספק סביר בכך שמטרתו היתה לרצוח יהודים בגלל נקמה, בגלל שנאה, כדי לעצור תהליך מדיני כלשהו, או כדי לגרום לממשלת ישראל להימנע מביצוע פעולה כלשהי.
ואם לא די בכך, לא בטוח בכלל שהרצון המאוד ברור להחריג יהודים מהחוק אכן הוגשם.
קחו לדוגמה את חבורת "המרד", שאנשיה ביצעו שלל פיגועי טרור לפני כעשר שנים, לרבות את פיגוע הטרור בדומא.
האידיאולוגיה המוצהרת של המטורפים הללו היתה להביא לקריסתה של מדינת ישראל כפי שהיא מוכרת לנו כיום, ושתחתיה תוקם מדינת הלכה (על פי התפיסה המעוותת של חבריה את התורה).
האם יהודי שפועל תחת אידיאולוגיה כזו, וביצע רצח של ערבים, לא פעל "במטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל"?
בקיצור, ואם אנחנו מתמקדים במה שנחקק לגבי הדין במדינת ישראל, אז גם אין בו חידוש משמעותי כי גם כיום ניתן להשית עונש מוות; ממילא החוק החדש לא מחייב השתת עונש מוות; היכולת לקבוע, ברף הוכחה של מעל ספק סביר, שהרצח בוצע במטרה "לשלול את קיומה של מדינת ישראל" היא כמעט לא קיימת (ובלי הוכחת המטרה הזו לא ניתן יהיה להשית עונש מוות בכל מקרה); ברור לחלוטין שניסוח המטרה נועד להבחין בין נאשמים לפי מוצא אתני; ואפילו לא בטוח שגם הניסוח המטופש הזה ימנע העלאת מחבלים יהודים לגרדום.
שילוב האמור עד כה מביא על נקלה למסקנה שהחוק שנחקק אתמול הוא פשוט המון גלונים של אוויר חם. כל עוד נתניהו לא הפך לרודן על מלא, וכל עוד מערכת המשפט הישראלית, גם התביעה וגם בתי המשפט, עדיין עצמאית – לחוק הזה לא יהיה שום יישום בפועל.
כאמור, המקרה *היחיד* שבו עשויה להיות נכונות להשתת עונש מוות, שהוא מבצעי טבח ה-7.10 – ממילא לא רלבנטי לענייננו, והחוק לא חל עליו.
כך שבסופו של דבר, השמפניות שהכהניסטים לגמו אתמול הן בעצם התכלית האמיתית של הספין הזה. במציאות, שום דבר לא ישתנה.
וכל זה בלי שדיברנו על כך שבג"ץ צפוי לפסול חלקים נרחבים מהחוק הזה, בשל האפלייה שעליה עמדנו ביחס לתושבות הנאשם או לשיוכו האתני, ושמתחת לפני השטח גורמים ישראליים בכירים יעשו הכל כדי לשכנע את אומות העולם הנאורות שאין לנו שום כוונה להוציא אנשים להורג.
שום תועלת לא תצמח מהחוק הזה, והוא לא יגרום לתלייה של אפילו מחבל אחד. לעומת זאת, הוא כמובן יביא עלינו הרבה נזק דיפלומטי ומדיני.
אבל מה אכפת לממשלה. העיקר שבן גביר קיבל את התמונה שהוא רצה.
