לאחרונה אתם שומעים רחש-בחש סביב חזרתו לחיים של מה שידוע בכינוי "חוק דרעי 2".
וכבר לא מדובר רק בדיבורים, אלא בצעדים מעשיים – הכנסת הקימה מחדש את "הוועדה המיוחדת" שדנה בעבר בהצעת החוק בנושא, כך שבהחלט יתכן שהיא שוב תקודם.
בואו ננסה לעשות סדר בכל הסיפור.
הסיפור מתחיל בפסק דין של בג"ץ מינואר 2023, שניתן כמעט פה אחד על ידי 11 שופטים, ובו נקבע שעל נתניהו לפטר את דרעי מכהונתו כשר (למי שלא זוכר, כאשר הוקמה הממשלה הנוכחית, דרעי מונה לשר).
לא נכנס לפרטים של פסק הדין הזה, אבל בגדול היו שתי סיבות שהשופטים הורו על פיטוריו של דרעי.
הסיבה הראשונה היתה הרשעותיו הפליליות הקודמות של דרעי, אשר הופכות את מינויו לשר לבלתי סביר.
הסיבה השנייה היתה שבינואר 2022, כאשר הוצג הסדר הטיעון בענייננו בנוגע לעבירות מס שבהן הואשם – דרעי הציג מצג לפיו בדעתו לפרוש מהחיים הפוליטיים. לכן, הוא מנוע מלפעול בניגוד למצג הזה.
בניסיון "להתגבר" על פסק הדין, הוגשה הצעת חוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה, שהסעיף החשוב בה קובע כי שום בית משפט, לרבות בג"ץ, "לא יידרש, במישרין או בעקיפין, לכל עניין הנוגע למינוי אול העברה מכהונה" של שר.
זאת, למעט בנוגע לתנאי כשירות טכניים שאינם מענייננו (למשל, אזרחות ישראלית).
הרעיון בזמנו היה לתקן את חוק יסוד: הממשלה, למנות שוב את דרעי לשר – ואז כביכול בג"ץ יהיה מנוע מלשוב ולקבוע שעל נתניהו לפטר אותו, שכן התיקון שולל מבג"ץ את הסמכות לעשות כן.
הצעת החוק קודמה בוועדה ייעודית שהוקמה לצורך כך, ואף הוכנה לקריאה שנייה ושלישית – ואז "הוקפאה".
נוכח "הקפאת" הצעת החוק, גם הוועדה הייעודית חדלה למעשה מלהתקיים, ודרעי נותר "רק" חבר כנסת.
אז מה השתנה הלילה הזה? טוב ששאלתם.
בעוד חודש, בתאריך 24.3, בג"ץ אמור להתכנס ולדון בהרכב של תשעה שופטים בעתירה דומה לזו שהוגשה נגד דרעי, שהסעד המבוקש בה הוא להורות על פיטוריו של שר.
השר המדובר הוא כמובן איתמר בן גביר, והטענות נגדו הן שיש להעבירו מתפקידו בשל שורה ארוכה של חריגות מסמכות ושלל פעולות שהוא ביצע בניגוד לדין.
בעתירה זו כבר הוצא צו על תנאי, והיועמ"ש אף הגישה את עמדתה, ובה פירוט נרחב של מעלליו של בן גביר – בגינם היא סבורה שיש *לקבל* את העתירה.
במילים אחרות, מבחינת הקואליציה יש "סכנה" ממשית שבג"ץ ישוב ויקבע שעל נתניהו לפטר שר. ומה עושים כדי להקדים תרופה למכה שאולי תבוא?
ישבו וחשבו חכמי הקואליציה, ושלפו מהפריזר את הצעת החוק שכאמור נתפרה למידותיו של דרעי – והחליטו לקדמה כדי שתפתור את צרותיו הנוכחיות של בן גביר.
על פי הנוסח הנוכחי של הצעת החוק – היא לא "בשלה" להעלות מיד להצבעה במליאת הכנסת, וכאמור נדרשים כמה תיקונים (למשל, היא טעונה שינויים בעקבות ביטול המוסד של "ממשלת החילופים" ז"ל).
לכן, וכאמור בפתח השרשור, הכנסת הקימה מחדש את הוועדה המיוחדת, כדי שזו תבצע את ההתאמות הנחוצות.
אם הקואליציה תתאמץ, יכול מאוד להיות שהיא תצליח להקדים את תיקון חוק היסוד לדיון שאמור להתקיים בבג"ץ. אבל למעשה, לוח הזמנים הוא לא צפוף עד כדי כך, משום שגם אם יתקיים דיון – צפוי לחלוף פרק זמן לא קצר עד שפסק הדין יפורסם (וזה בוודאי לא יקרה לפני פגרת הפסח).
בקיצור, זה ממש אפשרי.
ואם הצעת החוק תתקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, התוצאה תהיה שינוי של המצב החוקי שעומד בבסיס העתירה נגד בן גביר.
ומה צפויה להיות תגובת בג"ץ לתיקון שכזה, אם אכן יחוקק?
קודם כל, ברור שבמצב כזה לא תהיה אפשרות להמשיך לדון בעתירה לפיטוריו של בן גביר, והטיפול בה לכל הפחות יושהה.
לעומת זאת, מן הסתם יוגשו עתירות חדשות, נגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה עצמו, שבג"ץ יצטרך קודם כל להכריע בהן – ורק אחר כך לחזור, אם בכלל, לדון בעניינו של בן גביר (וזאת בהנחה שלוח הזמנים עדיין יהיה רלבנטי מבחינת בחירות וכו').
אפשר להמשיך ולהשתעשע בהערכת גורלן של העתירות הללו.
הערכה כזו תחזיר לחיינו מושג שחלקכם כבר הספיק לשכוח (וטוב שכך), והוא "שימוש לרעה בסמכות מכוננת", שכן על פני הדברים נראה שמדובר בחקיקה פרסונלית, שנועדה לפתור סיטואציה ספציפית בעניינו של אדם אחר – ולא להסדיר סוגיה באופן רחב ומושכל, כפי שמצופה כאשר מתקנים חוקי יסוד.
אבל, נדמה שזה עוד מאוד מוקדם לעסוק בכך, ואם וכאשר התיקון הזה יחוקק – אז נשוב ונתכנס לרגל המאורע.
ואחרי כל זאת, בכלל לא בטוח שהקואליציה באמת רוצה לחוקק את התיקון. יתכן מאוד, שמבחינה פוליטית נוח לה ליצור עוד עימות עם בג"ץ, לאפשר לו לדון בעתירה נגד בן גביר – ולהמשיך בקמפיין השנאה.
פסק הדין המלא בעניין דרעי:
הנוסח המלא של הצעת ״חוק דרעי 2״ כיום:
אני חושב כמוך שככל שהחוק יחוקק, התרחיש המוביל הוא הקפאת הדיונים בעתירות לפיטורי בן גביר והכרעה בהן לאחר ההכרעה בעתירות נגד החוק.
אבל יש עוד אפשרות, מעניין אותי לשמוע את דעתך על הסבירות שלה: לא מן הנמנע שלצד העתירות נגד החוק, לכשיחוקק, תוגש גם בקשה לצו ביניים שיקפיא את כניסת החוק לתוקף. מה להערכתך הסיכוי שבג"ץ ייעתר לבקשה הזו, יקבע שהחוק עדיין לא נכנס לתוקף, ואז ימשיך לדון בעתירות לפיטורי בן גביר כרגיל? ועד כמה זהות השופט התורן בעת חקיקת החוק תשפיע?
