בואו תשמעו סיפור נחמד, על טעות סופר "קטנה", ומילה אחת – "לא" – ששורבבה בטעות למסמך משפטי חשוב במכרז שעסק בעשרות מיליוני ש"ח.
המילה האחת הזו גם הביאה כמה חברות מסחריות ענקיות (בקנה מידה של ישראל) לדיונים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.
ממש בתמצית, מדובר במכרז על לא פחות מאשר הארכת כביש חוצה ישראל צפונה. בקיצור, חתיכת פרויקט תשתיות. למכרז הזה ניגשו חברות כמו שפיר, אלקטרה, דניה סיבוס – וגם חברת מנרב.
לפי תנאי המכרז, אחד המסמכים שהחברות שהתמודדו בו היו צריכות לספק לוועדת המכרזים מטעם המדינה הוא ערבות בנקאית.
לאחר שהוגשו ההצעות, נדרשה ועדת המכרזים לנוסח של כתבי הערבות שהגישו המציעים השונים, ומצאה פגם בכתב הערבות שהגישה חברת מנרב.
הפגם שנמצא הוא שבכתב הערבות נכתב כך: "הערבות *לא* תיכנס לתוקף עם הגשת ההצעה". היות שהנוסח היה מוזר, לשון המעטה, הוועדה פנתה בעניין לבנק, נותן הערבות.
הבנק בתשובתו הבהיר שמדובר בטעות סופר, כלומר שהמילה "לא" שורבבה בטעות לכתב הערבות, ושהכוונה היתה שהערבות נכנסת לתוקף עם הגשת ההצעה.
בעקבות ההבהרה הזו, החליטה ועדת המכרזים "להכשיר" את הפגם בכתב הערבות, ולאפשר לחברת מנרב להשתתף במכרז המדובר.
ההחלטה הזו לא מצאה חן בעיני כולם.
שתי חברות אחרות, שמתמודדות גם הן במכרז, עתרו לבית המשפט המחוזי בדרישה לפסול את הערבות של חברת מנרב, וכתוצאה מכך את הצעתה כולה. לטענתן, ברגע שבכתב הערבות נכתב "לא" – אז לא זה לא, וזהו זה.
בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, והחברות הגישו ערעור לבית המשפט העליון, שהוכרע היום.
רונן, שכתבה את פסק הדין המרכזי, קבעה שאומנם הגישה המסורתית של הפסיקה היא לפרש באופן "דווקני ונוקשה" דרישה לערבות בנקאית במכרז – אבל במקרה הזה מדובר בטעות סופר בולטת וברורה, ואין צורך בשום ראיה חיצונית כדי להבין שהמילה "לא" שורבבה בשגגה למסמך.
בקיצור, זו ברור לכל בר דעת.
לכן, רונן דחתה את הערעור.
מינץ הסכים, וגרוסקופף הוסיף הערה קצרה לפיה מדובר ב-"טעות סופר מובהקת… שאין לייחס לה כל משמעות בניתוח מסמכים משפטיים". אומנם, יש להפקיד הקפדה יתרה בנוגע לנוסח ערבות בנקאית של מתמודדים במכרז – אבל לפעמים מתרחשות טעויות, ואין טעם ללכת עם הראש בקיר.
ולמה סיפרתי לכם את הסיפור הזה?
ובכן, וכאמור, במונחים ישראליים – מדובר במכרז ענק, ובפרויקט שעלותו מיליונים רבים.
מן הסתם, גם בחברת מנרב וגם בבנק עובדים אנשי מקצוע ומשפטנים מיומנים – ובכל זאת, כתב הערבות שהוגש לוועדת המכרזים כלל טעות סופר מביכה, שכביכול קל היה להימנע ממנה.
ואף על פי שניתן להניח שכתב הערבות המדובר עבר הרבה מאוד זוגות עיניים ואישורים של גורמים בכירים – הוא כלל מילה קטנה אחת, "לא", שהפכה את משמעותו ב-180 מעלות.
עד שהבינה המלאכותית תחליף אותנו, וכל עוד בני האדם הם שאחראים לניסוח הסופי – טעויות כאלה ימשיכו לקרות. אפילו לטובים ביותר.
