אחד הביטויים המושמצים שנכרכו בשמו של אהרן ברק הוא "הציבור הנאור" – ביטוי שנתפס כהתנשאות שיפוטית לפיה מי שיקבע בסופו של דבר את ערכי החברה כולה, ובהתאם את הדין, הוא בעצם "הציבור האליטיסטי".
מיטב תועמלני ארצנו טורחים להדהד לכם את הנרטיב הזה.
באותה נשימה, אותם תועמלנים ממש גם "מסבירים" לכם שהם לא מבקשים לרסק את הרשות השופטת ולרכז את כל הכוח אצל הרשות המבצעת (בצירוף מקרים מופלא עם קיומה של קואליציה שתואמת את עמדותיהם).
הם רק מבקשים לחזור ל-"בג"ץ הישן והטוב", שסמלו הוא השופט לנדוי, שמצוטט מפיהם (תוך התהפכות בקברו).
אלא שהנרטיב הזה מבוסס על בורות, שקרים, והיפוך היוצרות.
בפועל, מי שטבע ראשון את המונח "הציבור הנאור" היה… השופט לנדוי. בשנת 1963, לנדוי כתב, בהקשר לפרשנות חוזים, כי על השופט "להיות פרשן נאמן להשקפות המקובלות על הציבור הנאור, שבתוכו הוא יושב" (וד"ש להלכת אפרופים המושמצת).
לנדוי הרחיב את השימוש בביטוי בפסק הדין האייקוני בעניין בנימין שליט משנת 1970.
למשל, לנדוי התייחס לפסקי דין של ביהמ"ש העליון הפדרלי בארה"ב, שאותם הזכיר השופט ויתקון, "כדוגמה לאקטיביזם מבורך של בית המשפט בפתרון בעיות בעלות צביון מדיני מובהק" (שימו לב: "אקטיביזם מבורך"!).
ולנדוי הוסיף משפט, שיגרום לחסידי "המשילות" שביניכם לשמיטת לסת: "אבל לפני שנלמד מהניסיון האמריקאי, נזכור שבית המשפט העליון שם מילא תפקיד חיובי זה רק כל אימת שכרת כביכול ברית עם דעתו האחידה של הציבור הנאור, ונתן לה ביטוי כדי להתגבר על מגמות מיושנות שעדיין שלטו בבתי המחוקקים".
בהמשך, לנדוי ציין פרשה קודמת שנדונה בבג"ץ בשאלה "מיהו יהודי", וכתב כי באותה פרשה "היה הרוב יכול לשאוב את פסיקתו מהשקפות המקובלות על הציבור הנאור שבתוכו הוא יושב, כלומר על תחושתו של הרוב המכריע של היהודים בימינו".
כן כן, חברים. זה עדיין לנדוי השמרן והטוב. לא אהרן ברק.
ויש עוד:
"כפי שהסברתי, גם ההשקפות המקובלות על הציבור הנאור הן מקור כשר לפסיקתנו, כאשר אין לנו מקור אחר. לא פעם שאב בית המשפט ממקור זה בהחלטות שנעשו ציוני דרך בהתפתחות פסיקתו, ובוודאי עוד יזדמן לו לעשות כן בעתיד". כלומר, כשאין פיתרון בחוק, השופט יפנה ל-"השקפות הציבור הנאור".
את כל הקביעות המדהימות הללו, שאולי נראות לכם חלק מ-"אקטיביזם מטורלל" או ביטויים דומים – קבע לנדוי, הלא הוא ה-סמל ה-שמרני של תומכי המהפכה המשטרית-חוקתית המכונה "הרפורמה המשפטית", עוד לפני שאהרן ברק הניח את כפות רגליו המטונפות בבית המשפט העליון, ואפילו לפני שמונה ליועמ"ש.
ומה לגבי השימוש של ברק בביטוי "הציבור הנאור"?
ובכן, ברק אכן עשה בו שימוש. אבל, בשלוש הפעמים הראשונות שבהן ברק השתמש בביטוי, הוא הפנה לשופט לנדוי, שכאמור הוא שטבע ועיצב אותו הרבה לפני כן.
נכון שברק גם עשה במונח שימוש "עצמאי" – אבל רק בשלב מאוחר יותר, ותוך הסתמכות על לנדוי.
ולמה הטרחתי אתכם בהיסטוריה של ביטוי שמזמן יצא משימוש?
משום שבדיקת *העובדות* לגבי המונח "הציבור הנאור", שמשמש כיום תועמלנים כדלק במפעל תעמולת השנאה נגד מערכת המשפט – מלמדת, שוב, שלאמת אין משמעות. רק לנרטיב.
*האמת* היא, שהדמוקרטיה הישראלית מתאבדת בגלל *נרטיב* שקרי.
ערב טוב.
