יאיר אלטמן, "הכתב המשפטי" של ערוץ 14, פירסם אתמול "כתבה" שמתארת "סערה בבג"ץ: הוצאות משפט ללוחמים – פטור למחבלי חמאס ודאעש".
ודאי לא תופתעו לשמוע, שה-"כתבה" הזה היא אוסף קשקושים מביך, שהקשר בינו לבין המציאות אינו קיים. בואו נבין למה – ולמה הבולשיט הזה פורסם.
תמצית הטענה בכתבה היא שבאותו יום שבו נדחתה "עתירה של לוחמים שדרשו להקפיא את משפטו של ראש הממשלה" – נידונו גם עתירות של "מחבלים".
כל העתירות נדחו, אבל השופט גרוסקופף הרשע השיתו הוצאות רק על הלוחמים, ולא על המחבלים. שוד ושבר.
אז קודם כל, בואו נבין מה העובדות האמיתיות.
מדובר בקבוצת ביביסטים, שהגישה לא פחות מארבע עתירות (!) – מופרכות לחלוטין מבחינה משפטית – שבהן נטען שעל היועמ"ש לעשות שימוש בסמכותה ולעכב את ההליכים המשפטיים נגד נתניהו.
בפעמיים הראשונות, שופטי בג"ץ דחו את העתירות, משלל עילות סף שלא ניכנס אליהן – ולא השיתו הוצאות על העותרים.
למעשה, בעתירה השנייה שופטי בג"ץ השיתו הוצאות *על המדינה ולטובת העותרים*, בסך 5000 ש"ח, וזאת "לאור העיכוב במתן מענה לפנייתם".
רק בעתירה השלישית, כאשר העותרים סירבו להבין את הרמז שאין להם שום קייס – סולברג (בהסכמת כשר ורונן) – השית על העותרים הוצאות בסך של 2500 ש"ח.
עם זאת, סולברג הבהיר שמדובר בהוצאות "בשיעור נמוך – אך הפעם הזה", כלומר שאם העותרים ימשיכו להגיש עתירות סרק, סכום ההוצאות יעלה.
ומה עשו העותרים? כאמור, הגישו עתירה רביעית באותו נושא. שלא במפתיע, הפעם גרוסקופף (בהסכמת שטיין וכשר) קבע שהעותרים יחוייבו בהוצאות בסך 5000 ש"ח.
את כל זה – אלטמן לא סיפר לכם. אם תקראו רק את כתבת השקרים שלו, אתם תוסללו לחשוב שבג"ץ הרשע החליט, משום מקום, לחייב עותרים בהוצאות אגב דחייה על הסף. זה אכן צעד שלא קורה בדרך כלל, אבל כאמור החיוב הזה בהוצאות לא הגיע משום מקום.
כעת, בואו נעבור לטענה לגבי "עתירות של מחבלים".
מה שאלטמן לא מספר לכם – כרגיל בהקשרים האלה – הוא שמדובר בעתירות של פלסטינים שנעצרו במעצר מינהלי, כלומר "מעצר ללא משפט", שמבוסס על מידע מודיעיני.
מעצר מינהלי הוא אקט מאוד בעייתי במדינה דמוקרטית, והוא אמור להיות מופעל רק בלית ברירה, כמוצא אחרון וכ-"הכרח בל יגונה".
למרבה הצער, ובשל המצב הביטחוני, מספר המעצרים המינהליים נסק בחדות בשנים האחרונות, ואיתו מספר העתירות שהוגשו לבג"ץ (כדי שתבינו את הפרופורציות, בשנת 2020 הוגשו 306 עתירות כאלה, לעומת 3290 בשנת 2025).
עם המצב הזה, בג"ץ נאלץ להתמודד. ואת ההתמודדות הזו, התועמלנים מנצלים.
זו ממש לא הפעם הראשונה שבה מכונת התעמולה "משתמשת" בכך שבג"ץ נאלץ לדון באלפי עתירות של עצורים מינהליים כמשהו שכביכול ניתן לזקוף לחובתו (👇).
כאילו עצם העובדה שבמדינה דמוקרטית אנו מאפשרים לאדם שנכלא ללא משפט לעתור – זו איזושהי "פריבילגיה" שהשופטים הסמולנים מעניקים לפלסטינים.
מכל מקום, אתם כבר מבינים לבד שהקשר בין עתירת הלוחמים, לבין העתירות של הפלסטינים שעצורים במעצר מינהלי – הוא רופף ביותר, שלא לומר שהוא בלתי קיים.
וכל זה בלי לדבר על כך שאותם פלסטינים מכונים "מחבלי חמאס ודאעש" – אף שכאמור הם לא הורשעו בדבר, ולמעשה אפילו לא הואשמו בדבר.
וכעת, בואו ננסה להבין – למה "כתבה" כזו בכלל באה לעולם?
נכון, אלטמן הוא ליצן חסר מושג; ונכון, ערוץ 14 הוא גוף תעמולה ולא כלי תקשורת; וגם נכון, הקשקוש הנוכחי לא באמת עורר "סערה".
אבל, לפחות לדעתי לא נכון לזלזל בסיפור הזה – וצריך להתבונן עליו כעל חלק מקמפיין של "הנדסת שנאה".
הקמפיין הזה נועד לתאר את "מערכת המשפט" ואת "המשפטנים" כמי ש-"אוהבים מחבלים", "רודפים את חיילי צה"ל" – ובוודאי מעדיפים את הראשונים על פני השניים.
הביטוי המובהק ביותר של התופעה הוא כמובן פרשת שדה תימן, אבל הוא בא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים (למשל, בעניינו של סער אופיר).
מטרת הקמפיין הזה היא פשוט לייצר שנאה, וללכד המון מוסת ושטוף מוח בחסות נרטיבים קליטים שקל להתאחד סביבם, שמתארים קבוצת אוכלוסיה ככזו שמסייעת לאויב ופוגעת באומה.
כמובן, שלא ערוץ 14 ולא מר אלטמן המציאו את הפרקטיקה הזו. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להחליף את "המשפטנים" ב-"יהודים".
קישור לפסק הדין המלא בעתירה הראשונה (פסקי הדין בשנייה ובשלישית צורפו במלואם בתמונות):
קישור ל-״כתבה״ המלאה:
תגיד לי, אתה באמת חושב שאנחנו טיפשים?ציפיתי שכיוונת לתגובות לקרוא את החלקים בפסקי הדין שיוכיחו משפטית לא לא נעשתה כאן "איפה ואיפה" וכלך מה שנתקלתי בו אלו תאוריות מטופשות והשמצות….אך יחד עם זאת שאני מסכם את פעולות בג"ץ לאורך השנים התוצאה שלהן הן התגברות הטרור..זו עובדה!תעקוב אחרי הטבלא וזאת בכדי להעדיף זכויות אזרח על פני בטחון עם ישראל.אין כאן השמצה..הכל מגובה בעובדות.
