בית המשפט העליון (כנפי-שטייניץ) פירסם היום החלטה "קטנה" – אך כזו שעשויה לעורר עניין בחברי קהילת טוויטר ישראל, שגם אוהבים מאוד לתבוע זה את זה, וגם נוטים לפרסם זאת ברשתות החברתיות.
במוקד ההחלטה: פירסום ברבים של הפרטים האישיים של מגיש התביעה.
אז מה הסיפור?
אורי קנר, אחד החוקרים והעדים ב-"תיקי האלפים", הגיש תביעה נגד מספר נתבעים, בגין פירסומים הקשורים בעדותו ואשר מהווים לטענתו לשון הרע.
אחד הנתבעים הוא יוסף אונגרפלד, אדם שאינו ידוע כחובב שוטרים, אשר מוכר למשפטנים בשל הלכה ידועה על שמו, בהקשר של העלבת עובד ציבור.
כאשר אונגרפלד קיבל לידיו את כתב התביעה, הוא פירסם פוסט ברשת "פייסבוק", ובו טען שהוא "שמח מאוד על התביעה" ושאר דברי רהב שגרתיים.
לפוסט הזה אונגרפלד צירף את העמוד הראשון של כתב התביעה שקנר הגיש נגדו. וגם זה צעד שמוכר לכולכם, כמי שצורכים מידע ברשתות החברתיות.
אלא מאי?
כאשר אנחנו נחשפים לצילום דומה, כלומר של העמוד הפותח של תביעה שהוגשה וכו' – בדרך כלל המפרסמים מקפידים למחוק את הפרטים האישיים של הצדדים לתביעה.
הפעם, אונגרפלד פירסם את העמוד כפי שהוא, כולל מספר תעודת הזהות של קנר, מספר הטלפון הנייד שלו, כתובתו וכתובת הדוא"ל שלו.
בתגובה לכך, קנר הגיש תביעה נוספת נגד אונגרפלד – הפעם בגין פגיעה בפרטיות, בשל פירסום פרטיו האישיים כאמור (קנר גם תבע בגין לשון הרע בשל המלל שצורף לתמונה, אבל חזר בו מטענה זו, ולכן היא אינה מענייננו).
בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את התביעה, וקבע שאונגרפלד פגע בפרטיותו של קנר.
אונגרפלד לא ויתר, והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – שנתן רשות ואף קיבל את הערעור.
וכל כך למה?
ממש בתמצית, וכדי לא לייגע אתכם, נציין שסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע קובע שורה של הגנות, שאם אחת מהן מתקיימת – אז מדובר בפירסום מותר, שאינו יכול לזכות את התובע בפיצויים.
אחת מאותן הגנות – שוב, מבלי להיכנס לפרטי פרטים – היא דיווח "נכון והוגן" על הליך משפטי פומבי.
לכן, לדוגמה, אם כתב מדווח לכם על מה שקרה בהליך משפטי מסוים, אז גם אם פרטי ההליך פוגעים מאוד בשמו הטוב של אחד הצדדים – כל עוד מדובר בדיווח "נכון והוגן", הפירסום הוא מוגן.
ואיך כל זה קשור להגנת הפרטיות?
חוק הגנת הפרטיות קובע שלנתבע תהיה הגנה אם פירסם מידע באחת הדרכים שמוגנת בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע.
כלומר, השאלה היא בעצם זו: האם פירסום ברבים של כתב תביעה, הכולל פרטים אישיים, שהוגש בהליך פומבי – הוא בגדר דיווח "נכון והוגן" על אותו הליך?
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נקבע כי "פירסום העתק צילומי של כתב התביעה" הוא אכן פירסום "נכון והוגן" שכזה, שכן אונגרפלד לא הוסיף מידע משל עצמו ולא הדגיש שום פרט מסוים. הוא פשוט צירף את העמוד הפותח as is.
למעשה, בית המשפט המחוזי אמר לקנר שאין לו להליך אלא על עצמו.
לפי פסק הדין, קנר היה יכול להימנע ממסירת הפרטים או רובם, והיה יכול לבקש איסור פירסום שלהם. אבל הוא לא עשה כן, ולכן כתב התביעה הפומבי כולל את פרטיו האישיים – ופירסום של כתב התביעה הזה as is הוא פירסום מוגן.
הפעם, קנר לא ויתר – והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
כנפי-שטייניץ דחתה את הבקשה, וקבעה כי היא מצדיקה קיום דיון ב-"גלגול שלישי", ודאי כאשר ראשיתו של ההליך בתביעה קטנה.
עם זאת, כנפי-שטייניץ *לא* התייחסה לגופם של דברים, כלומר לשאלה המהותית והיא האם המעשה של אונגרפלד אכן חוסה לשיטתה תחת הגנת החוק, ולכן אינו מהווה פגיעה בפרטיות.
ועד כאן העובדות. כעת, הערות ופרשנות.
א. אז האם באמת יש לנו עוד "הלכת אונגרפלד"? ובכן, התשובה היא *לא*.
מעבר לכך שכנפי-שטייניץ לא הכריעה בטענות לגופן – בכל מקרה מדובר בהחלטה של שופטת אחת, *שאינה* מהווה הלכה.
זאת אומרת, שבמידה מסוימת השאלה המשפטית העקרונית נותרה פתוחה.
ב. בנוסף, צריך לשים לב שפסק הדין של בית המשפט המחוזי, שקבע שמותר לפרסם את כתב התביעה אף אם הוא כולל פרטים אישיים – למעשה התמקד בכך *שליוזם ההליך*, כלומר לתובע, היתה אפשרות להימנע מציון הפרטים הללו, או לפחות רובם, וכן שהוא היה יכול לבקש צו איסור פירסום לגביהם.
כלומר, לפחות להבנתי ספק האם הקביעה של בית המשפט המחוזי נכונה לגבי *כלל הצדדים* להליך.
למשל, נניח שתובעים אתכם, והתובע מציין בכתב התביעה את כל הפרטים האישיים שלכם, שידועים לו בדרך כזו או אחרת – ואז הוא גם מפרסם את כתב התביעה שכולל את אותם פרטים.
האם מעשה כזו הוא מוגן?
לכאורה, התובע ביצע *בדיוק* את אותו מעשה שביצע אונגרפלד – פירסם את כתב התביעה as is.
אבל, נראה שבכל זאת יש הבדל ממשי בין שני המקרים, משום שקנר הוא שבחר להגיש הליך, הוא שבחר לציין את פרטיו האישיים, והוא שנמנע מלבקש איסור פירסום לגביהם.
לנתבע – לא היתה אפשרות לכל אלה.
ג. לכן, וככל שאתם רוצים להסתמך על פסיקת בית המשפט המחוזי בפרשה, אז אם תובעים אתכם – נראה שמותר לכם לפרסם את התביעה שקיבלתם, לרבות הפרטים האישיים של התובע, וזאת כמובן בתנאי שההליך הוא פומבי ושאין איסור פירסום כלשהו.
אני לא ממליץ לכם לעשות זאת, אבל כרגע נראה שהדין מגבה אתכם.
ד. לעומת זאת, אם אתם מגישים תביעה, ורוצים שהנתבע לא יפרסם את פרטיכם ברשת – כדאי לקמץ בפרטים שאתם מוסרים, ויתכן שמכאן ואילך כדאי לעורכי דין בתחום לבקש אוטומטית גם צו איסור פירסום על מספר תעודת הזהות, בהנחה שזה פרט שהלקוחות שלהם לא רוצים שייחשף.
עד שבית המשפט העליון יאמר את דברו.
