דלג לתוכן
הדיון היום בעניין התאגיד

הדיון היום בעניין התאגיד

אני מניח שעבור רובכם זה עבר מתחת לרדאר, אבל היום התקיים בבג"ץ דיון חמישי (!) בעתירות שהגישה עמותת "הצלחה" בעניין תאגיד השידור הציבורי "כאן".

בעיקרון, העתירות הללו עוסקות בנושא משעמם ואפור – מוסדות תאגיד השידור הציבורי. אבל, במידה רבה הן רק משל.

היות שכבר כתבתי בעבר בהרחבה על העתירות הללו, נסתפק הפעם ברקע תמציתי במיוחד, ומי שרוצה להרחיב את היריעה מוזמן לקרוא את השרשור מחודש מאי השנה, לאחר שפורסם פסק הדין החלקי, שתיכף נזכיר אותו שוב (👇).

באופן כללי, כמו שלחברה יש מוסדות (דירקטוריון, מנכ"ל וכו') – כך גם לתאגיד "כאן".

מאחר שהתאגיד הוא גוף ציבורי, ולא חברה מסחרית – לשר התקשורת יש מעורבות מסוימת בהליכי המינוי למוסדות של התאגיד (לא נכנס הפעם לטיב המעורבות הזו, ומי שרוצה יקרא בשרשור).

הבעיה היא, ששר התקשורת הנוכחי – שלמה קרעי – פועל, לכל אורך כהונתו, באופן הפוך מהאופן שבו שרים אמורים לפעול.

בגדול, מה שקרעי עשה, בשלל דרכים מפוקפקות פחות ומפוקפקות יותר – היה לנסות "לייבש" את מוסדות התאגיד. כלומר, הוא ניצל את סמכותו כשר התקשורת כדי *למנוע ולתקוע* מינויים למוסדות הללו.

וכך, חלוף הזמן הביא לכך שלאט לאט המוסדות הללו התרוקנו ממי שסיימו את כהונתם, ולא מונו להם מחליפים.

על רקע המצב הלא נורמלי הזה, שבו שר פועל כדי להרוס את הגופים שתחת אחריותו – הוגשו מרבית העתירות של "הצלחה", שפנתה לבג"ץ בבקשה שבית המשפט יורה לקרעי להפסיק ולחבל בתאגיד.

מבלי להיכנס לפרטים נציין שהעתירות הללו התקבלו, ובג"ץ קבע שקרעי נדרש לפעול כדי למלא את התקנים החסרים.

אלא שקרעי – שלא במפתיע – לא ממש השלים עם פסק הדין, והמשיך בשלו. מבחינתו, יש לו סמכות לאשר או לא לאשר מינויים – והוא בוחר לא לאשר אף מינוי, כי ככה בא לו.

ובינתיים, ובשל ההרס הרב שיצרה התנהלותו של קרעי, נוצרה בעיה חדשה, דחופה וסבוכה במיוחד: כהונת מנכ"ל התאגיד, גולן יוכפז.

ומה אומרת הבעיה?

כהונתו בת ארבע השנים של יוכפז כמנכ"ל התאגיד עתידה להסתיים ביום 6.11.2026.

על פי החוק, מי שאמורה לבחור מנכ"ל חדש, וגם מוסמכת אם תרצה בכך להאריך את כהונתו של יוכפז – זו מועצת התאגיד, שהיא מעין המקבילה לדירקטוריון של התאגיד, אשר *אמורה* להיות בת 12 חברים.

בפועל, כיום מכהנים במועצה *שני חברים בלבד*. לצידם, יש שלושה חברי מועצה שכהונתם הסתיימה, אבל הוארכה – כאשר הארכה זו לא נעשתה על ידי קרעי, אלא על פי צו של בג"ץ.

לצד חמשת הנ"ל, יש מועמדת נוספת למועצה, שעברה את המיון ושניתן לאשר את כהונתה – אבל קרעי החליט כאמור שלא לעשות זאת.

מכל מקום, גם אם בג"ץ יכפה על קרעי למנות את המועמדת הנוספת, וגם אם בג"ץ שוב יאריך את כהונתם של כל מי שמכהנים במועצת התאגיד כיום – הגענו, לכל היותר, ל-6 חברי מועצה.

הצרה היא, שהחוק קובע שלפעולות מועצת התאגיד יש תוקף משפטי רק אם מכהנים בה לפחות 7 חברים ("קוורום", בשפה מקצועית).

כלומר, המשמעות היא שגם בתרחיש הכי אופטימי, שבו בג"ץ מכופף את קרעי לגבי כל מי שאפשר למנות כיום למועצת התאגיד – אי אפשר, בשלב זה, לייצר בה קוורום.

לכן, לכאורה המשמעות היא שכאשר מסתיימת כהונתו של יוכפז – אין גוף שיש לו סמכות לבחור מנכ"ל חדש, וגם לא להאריך את הכהונה של יוכפז.

יתרה מזאת: הגוף שיש לו את הסמכות למנות ממלא מקום למנכ"ל – הוא אותו גוף, כלומר מועצת התאגיד. ואם במועצה אין קוורום, אז אי אפשר למנות מנכ"ל חדש, אי אפשר להאריך את הכהונה של המנכ"ל הנוכחי, ואי אפשר למנות ממלא מקום.

והתוצאה היא ואקום, ולמעשה שיתוק מוחלט של תאגיד השידור הציבורי.

על הרקע הזה, עמותת ״הצלחה״ הגישה בקשה – די חריגה – לצו ביניים שעניינו מנכ"ל התאגיד.

הסיבה שמדובר בבקשה חריגה היא שהעתירות לא עסקו במנכ"ל התאגיד, אלא עסקו, כאמור, במינויים למוסדות שלו.

ואם לא די בכך, אז ״הצלחה״ גם מבקשת סעד שכביכול לא ניתן לתת אותו – כי אין מי שייתן אותו.

כי הרי אמרנו שהגוף שהחוק העניק לו את סמכות לקבל החלטות לגבי כהונת מנכ"ל – הוא מועצת התאגיד. אבל, אין במועצה קוורום, ולכן היא לא יכולה לקבל שום החלטה ווט סו אבר. לכן, לכאורה הגענו לדד-אנד.

והפלא ופלא, זו בדיוק המסקנה שקרעי ביקש שבג"ץ יגיע אליה, בדיון שנערך היום.

קרעי, שיוצג על ידי מיודענו דוד פטר – מודע לכך שבעוד פחות משלושה חודשים התאגיד עלול להישאר ללא מנכ"ל, ללא ממלא מקום מנכ"ל וגם ללא מועצה שיכולה לתפקד.

שר נורמלי, או אפילו שר שאינו מטורלל לגמרי, היה עושה הכל כדי למנוע את המצב העגום הזה, בגוף ציבורי שנמצא תחת אחריות משרדו.

אבל קרעי הוא לא שר נורמלי, והמטרה שלו היא כאמור לשתק, להרוס ולחרב את תאגיד השידור הציבורי, ולעזאזל המדינה ואזרחיה. מבחינתו, מצב שבו הגוף הזה משותק לחלוטין – הוא מצב *רצוי*, שהוא שואף אליו ונלחם עליו.

החדשות הטובות הן ששופטי בג"ץ (והיועמ"ש) הם אנשים קצת יותר שקולים מקרעי.

את הפלונטר המשפטי שנוצר, והוא שאין קוורום במועצת התאגיד כך שזו תוכל להאריך את כהונתו של יוכפז – אפשר לפתור, והפלונטר הזה גם כנראה יפתר, כי קשה לראות מצב שבו בג"ץ מאפשר לקרעי & פטר להמשיך במלאכת ההרס שלהם.

איך בדיוק התסבוכת הזו תיפתר? בשביל זה נצטרך להמתין להחלטת השופטים.

וכמובן, שאם כל זה מזכיר לכם משהו – אתם בהחלט לא טועים:

קודם כל, ההתנהלות של קרעי לגבי תאגיד השידור הציבורי היא כמעט שידור חוזר של ההתנהלות שלו ביחס למועצת הרשות השנייה.

בשני המקרים, קרעי ניסה *במכוון* להביא לכך שהגופים הסטטוטוריים הללו לא יתפקדו, ולעזאזל אזרחי ישראל.

שנית, וכאן העיקר, ההתנהלות של קרעי היא כמובן מאוד דומה להתנהלותו של יריב לוין לגבי משרד המשפטים ובתי המשפט, להתנהלות של ישראל כ"ץ, ולמעשה להתנהלותה של הממשלה כולה:

כל מה שהממשלה הזו עשתה, עושה ותעשה זה לריב עם כל העולם, ולייצר הרס וחורבן. מבחינה זו, סאגת התאגיד היא רק משל.

  • עדות מפי השמועה

    עדות מפי השמועה

    הובאה לידיעתי תיאוריה חדשה לפיה שלמה פילבר, אחד מעדי המדינה נגד רה״מ, מבקש לחזור בו מהגרסה שמסר (כי פיברט ציוץ על קונספירציית ״תפירת התיק״). בשילוב עם שבת גשומה – זו הזדמנות טובה לשרשור על עדות…

  • פסילת רשימות ומועמדים בבחירות לכנסת – שרשור שני

    פסילת רשימות ומועמדים בבחירות לכנסת – שרשור שני

    השרשור הקודם עסק ב-״פרשת ירדור״. בשנת 1984, ובחלוף 19 שנים, שב בימ״ש העליון ועסק בסוגיה דומה, במה שלימים זכה לכינוי ״פרשת ניימן הראשונה״. בדומה לפרשת ירדור, גם הפעם מדובר בפסילת רשימות ע״י ועדת הבחירות המרכזית.

  • פרשת ירדור

    פרשת ירדור

    לכבוד הדיונים הצפויים מחר ומחרתיים בבימ״ש העליון בעניין אישור ופסילת רשימות ומועמדים להשתתף בבחירות לכנסת – כדאי לחזור לרגע שבו, במידה רבה, הכל התחיל: פסק הדין המכונן במה שמכונה ״פרשת ירדור״, אי שם בשנת 1965.אם…

  • ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות

    ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות

    לאור העניין הפתאומי בסוגיה של קבילות ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות – הנה סיפור על פסק דין מדהים משנת 1988, שהיום נשמע כמו סיפור מעולם אחר.ארוך, אבל מקווה שמעניין.תחילתו של הסיפור ביום אחד בשנת 1981…

  • התנועה למשילות וועדת השתיים

    התנועה למשילות וועדת השתיים

    התנועה למשילות פרסמה ציוץ שהודהד בהתלהבות, בו נטען כי בימ״ש העליון קיבל את כל טענותיה המשפטיות – אך דחה את ״דרישתה״ לקבלת מידע בנוגע ל-״ועדת השתיים״.זאת, כביכול, בשל נימוק *יחיד* שהוא ״האופי המיוחד של הועדה…

  • הגנה מן הצדק

    הגנה מן הצדק

    שבוע שעבר פירסם בימ״ש העליון (מלצר, שהם, ברק-ארז) פסק דין חשוב בנוגע למהותה של טענת ״הגנה מן הצדק״ (רע״פ 1611/16). פסק הדין הוא מאוד משפטי ו-״יבש״, אבל ננצל אותו כדי לנסות ולהסביר קצת, בלי לשעמם…

ניוזלטר
✓ נרשמת