ביממה האחרונה, התרחשה מיני "סערת טוויטר" בגין ציוצים שהדהדו ציור שנוצר באמצעות ai, בהשראת ציוריו של גוסטב קלימט, שבו הוצגו בני משפחת ביבס ז"ל.
במקביל, בג"ץ (כנפי-שטייניץ, בהסכמת מינץ ואלרון) פירסם היום פסק דין שנסיבותיו לא מאוד שונות.
ומעשה שהיה כך היה:
בני זוג מוסלמים התגרשו, והאישה הגישה עתירה לבג"ץ נגד פסק הדין.
לאחר קריאת העתירה, הסתבר לשופטים שהיא שעורכת הדין של האישה הפנתה ל-"פסקי דין וציטוטים מתוך פסקי דין שלא היו ולא נבראו", שמקורם ב-"אתר שהומלץ לעורכת הדין על ידי קולגות".
ומה הוא האתר עלום?
כנפי-שטייניץ מצאה כי "בסבירות גבוהה נעשה שימוש באתר המבוסס בינה מלאכותית". כלומר, עורכת הדין עשתה שימוש בכלי ai כלשהו, אשר "השיב" לה בתימוכין משפטיים שאינם קיימים, ושאותם היא ציינה בעתירה.
אף שהדבר לא היה מתחייב, כנפי-שטייניץ ניצלה את ההזדמנות כדי להרחיב את היריעה בנושא.
כנפי-שטייניץ פתחה בהצגת טכנולוגיה הבינה המלאכותית, אשר מסוגלים "ליצור תכנים חדשים אשר נדמים כתוצרי חשיבה ויצירה של בני אנוש".
וכמובן, שהטכנולוגיה הזו רלבנטית גם לעולם המשפט, ויש מדינות שכבר החלו להשתמש בה (למשל, לצורך הערכת מסוכנות של נאשמים או ניהול התיעדוף בין תיקים).
בנוסף, נעשה שימוש משפטי בכלים של בינה מלאכותית לצורך "ניסוח הסכמים ומיפוי טעויות וסיכונים הגלומים בהם", וכן "לעריכת כתבי בית דין, להעשיר את הרקע לכתבי הטענות, לשפר ולטייב ניסוחים ולהצביע על קשיים וכשלים בטיעון המשפטי", ואף "להנגיש את הדין עבור מי שאינם משפטנים".
כנפי-שטייניץ אף ציינה שנשיא בית המשפט העליון הפדרלי של ארה"ב, ג'ון רוברטס, הקדיש את דבריו לסיכום שנת 2023 "לעתיד הבינה המלאכותית במערכת המשפט". עם זאת, רוברטס העריך כי "שופטים אנושיים ישארו בתפקידם עוד זמן מה".
אבל כמו בכל דבר, גם לבינה מלאכותית יש חסרונות לא מעטים.
קודם כל, יש חשש שמידע שעורכי דין יזינו לתוך מערכת ai – ינוצל על ידי המערכת וכך "יזלוג".
בעיה משמעותית נוספת היא "יצירת ראיות", כלומר שימוש בכלים טכנולוגיים לצורך הפקת ראיות שאינן קיימות במציאות, ולחילופין פתיחת פתח לטענות רבות נגד אותנטיות של ראיות שדווקא נאספו כדת וכדין.
בעיה נוספת – שעומדת במוקד ענייננו – היא מה שכנפי-שטייניץ כינתה "הזיות הבינה המלאכותית" – תופעה בה מערכת בינה מלאכותית "הוזה", כלומר יוצרת תוכן שנדמה כמקצועי, אך מכיל מידע כוזב או מטעה המוצג כעובדה.
הפיתוי להסתמך על תוצרים שכאלה מטעם בינה מלאכותית – הוא כמובן גבוה מאוד.
וזה בעצם מה שקרה לעורכת הדין של האישה, שהסתמכה על בינה מלאכותית וקיבלה אסמכתאות משפטיות בדויות. ומסתבר, שזו ממש לא הפעם הראשונה – גם לא בישראל.
כנפי-שטייניץ כמובן דחתה את העתירה על הסף. היא העדיפה שלא לחייב את עורכת הדין בהוצאות, ובעצם להשתמש במקרה הזה כמעין "קריאת אזהרה".
ועד כאן תמצית פסק הדין. אבל תרשו לי להוסיף כמה מילים משלי:
לדעתי, רבים מקרב המשפטנים בפרט, ואולי האנושות בכלל, לא מבינים עד כמה גדולה המהפכה שבפתח.
בניגוד לשופט רוברטס, אני סבור שבקרוב מאוד מקצועות כמו עורך דין, שופט, רואה חשבון, כלכלן, מהנדס וכו' – יהפכו למיותרים לחלוטין.
בטווח הקצר, כרגע קשה להסתמך על בינה מלאכותית כדי שתמצא אסמכתאות ותבאר את הדין. זו אחת הסיבות שאני (עדיין) רלבנטי ושאתם קוראים את השרשור הזה.
אבל זה רק עניין של זמן, וכנראה של לא הרבה זמן בכלל. בקרוב מאוד, המכונה תחליף אותנו, ותעשה עבודה הרבה יותר טובה מאיתנו.
שיהיה ערב אנושי.
קישור לפסק הדין המלא:
supremedecisions.court.gov.il ↗
