האירוע הקשה בטמרה, שם נהרגו ארבע נשים מפגיעת טיל איראני, העלה לשיח הציבורי את העובדה שברבים מהיישובים במגזר הערבי והבדואי – אין מקלטים, אין ממ"דים, ולמעשה אין בכלל מרחבים מוגנים של ממש.
וזה החזיר אותי למיני-סערה שהתרחשה באוקטובר 2024.
אני מניח שרובכם לא זוכרים את האירוע, אבל באותם ימים, ועל רקע המתקפה האיראנית שהתרחשה בתחילת אותו חודש – הקבינט התכנס והחליט להקצות משאבים ל-"הצבת מיגוניות ניידות בהתיישבות הצעירה ביו"ש".
כלומר, הממשלה החליטה להשתמש בכסף שלנו כדי לקנות מיגוניות למאחזים ביהודה ושומרון.
לא אכנס, כמובן, לדיון סביב הסוגיה הפוליטית של ההתיישבות ביהודה ושומרון בכלל, או המאחזים בפרט.
כך או כך, אני חושב שכולנו נסכים שבהינתן שיש אזרחים ישראליים בנקודות התיישבות ביהודה ושומרון – אז המדינה צריכה לדאוג להם למיגון.
מאחר שאין מיגון כזה – הגיעה החלטת הקבינט הנ"ל.
מי שיצאה נגד ההחלטה הזו, שהתקבלה, כהרגלה של הממשלה הנוכחית, בחופזה, ללא עבודת מטה מסודרת וללא בדיקת המשמעויות – היתה היועמ"ש.
ושלא במפתיע, מכונת התעמולה הזדרזה לצווח "משילות", טענה להתערבות משפטית פסולה בהחלטות של הממשלה הנבחרת, שוב ניסתה לצייר את היועמ"ש כפוליטית, וכו'.
אבל, לפחות לדעתי, הסיפור הזה דווקא ממחיש מצוין כמה חשוב שיש מערכת משפטית שמונעת מהממשלה לפעול ללא שום בקרה ומגבלות.
הרי היועמ"ש כמובן לא "מתנגדת" לכך שאזרחי ישראל שמתגוררים ביהודה ושומרון יקבלו מיגון מפני מתקפות טילים מאיראן – אלא הזכירה לממשלה שמיגוניות לא גדלות על העצים.
מיגוניות עולות כסף, הרבה כסף – וכסף הוא משאב מוגבל, שצריך להשתמש בו לפי שיקולים מקצועיים.
בשרשור שכתבתי בזמנו, הראיתי כיצד בג"ץ נמנע מלחייב את הממשלה לספק מיגוניות לתושבי הפזורה הבדואית, או לתושבי שכונות בדרום תל אביב, בדיוק מהטעמים האלה. כי אי אפשר הכל, וצריך החלטה מקצועית.
תמונת הראי של פסקי הדין של בג"ץ, שנמנע מלחייב את הממשלה למגן אזורים ספציפיים – היא שהממשלה לא יכולה להחליט, משיקולים פוליטיים-קואליציונים, למגן רק אזורים ספציפיים אחרים.
נכון, לאזרחי ישראל שמתגוררים במאחזים ביהודה ושומרון בהחלט "מגיע" מיגון מפני טילים. אבל גם לאחרים "מגיע".
אם לא תהיה ביקורת משפטית ושיפוטית על הממשלה, היא תוכל לקחת את כספי המיסים שלנו, של כולנו – ולהקצות אותם לפי שיקולים פוליטיים צרים. למשל, היא יכולה להקצות מיליונים כדי להגן על מספר זניח של מתיישבים – ולהשאיר עשרות אלפים בטמרה ללא מיגון כזה.
וגם בשביל זה צריך מערכת משפט עצמאית.
בונוס:
שרשור, שנכתב טרום ה-7.10, על פסקי הדין של בג״ץ בנוגע למיגון העוטף נגד איום הקסאמים.
טוב שיש בג״ץ.
