ניל הנדל, אז שופט בבית המשפט העליון, הוציא צו ביניים חלקי נגד "חוק ההסדרה". הצו הזה יצא כחצי שנה לאחר הגשת העתירות נגד החוק, ורק לאחר קבלת תגובות כל הצדדים.
אני מניח שרובכם מעולם לא שמע על האירוע הזה, כי באותם ימים הקמפיין נגד "מערכת המשפט" עדיין לא הותנע – ולכן אירוע כזה העסיק רק את המשוגעים לדבר.
הנה, לדוגמה, האופן שבו האירוע דווח ב-"ישראל היום":
ח"כ מוטי יוגב טען שמדובר ב-"דיקטטורה שיפוטית", וח"כ אלמוני בשם בצלאל סמוטריץ' זעם על כך ש-"הרשות השופטת רומסת בהחלטותיה את הרשויות האחרות", וציין שתמיכתו של היועמ"ש מנדלבליט בקבלת העתירות היא "שערוריה".
התנועה "למשילות" התרעמה וטענה כי "מדובר בזלזול בוטה בחוקי הכנסת וברצון העם". תנועת "רגבים" קראה לחוקק את פיסקת ההתגברות.
למותר לציין, שגם התנועה "למשילות" וגם "רגבים" הן בעצם פרוקסי של סמוטריץ'.
אבל למעט מטורפי השנאה הללו – האירוע המשפטי הדרמטי לא ממש העסיק את הציבור, ונדחק לשולי החדשות.
שמחה רוטמן היה אז טרול מתחיל, שפיתח את מוסד ליצני המשפט, ויוגב וסמוטריץ' נחשבו כמשיחיים סהרוריים, שאף אחד כמובן לא חלם לתת להם תפקיד ביצועי כלשהו.
ולמה סיפרתי לכם את הסיפור הזה?
בשבוע האחרון, השופט עופר גרוסקופף, שכולכם יודעים שהוא שופט בית המשפט העליון, הוציא שני צווים ארעיים נגד חוקים שחוקקה הכנסת – חוק העריקים וחוק התקשורת.
לא זו בלבד שגרוסקופף עשה זאת פעמיים תוך ימים בודדים, גם מדובר בצווים הרבה יותר מרחיקי לכת מאשר אותו צו תקדימי של הנדל משנת 2017 – כי הנדל המתין כאמור כחצי שנה עד לקבלת כלל התגובות השונות, ואילו גרוסקופף הוציא מיד צו ארעי שמנע מהחוקים להיכנס לתוקף.
בשנת 2017, מכונת התעמולה הביביסטית היתה בחיתוליה, וממילא נתניהו עדיין לא התניע את הקמפיין שלו נגדה.
לעומת זאת, היום יש לנתניהו ערוצי טלוויזיה משלו, תחנת רדיו, אתרי אינטרנט, עיתונים, מאות שופרות ואלפי ברגים שעובדים 24/7/365 בתעמולה עבורו – ומערכת המשפט היא המטרה העיקרית של חיצי הרעל שלהם.
וראו איזה פלא: למרות כל הניסיונות ליצור "סערה" סביב החלטותיו של גרוסקופף – הן עברו די בשקט.
בשנת 2023, כל נפיחה שיצאה מבג"ץ הפכה לכותרות ענק ולימי שידורים מיוחדים בערוץ 14, והכניסה את עמית סגל להיפר ונטילציה. כל המדינה עסקה אך ורק בבג"ץ, ואלפים פשפשו בכל החלטה כדי למצוא רפש כלשהו לרקוח ממנו ספין.
והיום, אירוע באמת דרמטי כמו שתי ההחלטות של גרוסקופף בקושי מגיע לכותרות המשנה.
רוטמן, סמוטריץ', קרעי, לוין, בן גביר והשופרות עדיין מנסים ללבות את גחלי קמפיין השנאה נגד "המשפטנים", כאילו לא חווינו את הטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה, מלחמת נצח כושלת, אלפי חפצים מעופפים שנפלו פה מכל רחבי המזרח התיכון, וקריסה של כל המערכות השלטוניות במדינה.
החדשות הרעות הן שהם ימשיכו עם האלמנט הזה, כי אין להם שום דבר אחר למכור.
החדשות הטובות הן שהביקוש לסחורת השנאה הזה כמעט שלא קיים יותר. זה אולי יעסיק את אומת הטוויטר ואת ערוץ 14, אבל הציבור הרחב כבר הבין שעבדו עליו.
