מסתובב פה בטוויטר עורך דין מסוים – לא חשוב שמות – שהחל לאחרונה לפרסם "מאמרים".
אני כמובן בעד פירסום תכנים משפטיים שיעשירו את קהל הגולשים, וברור לי שבעידן הנוכחי יש מי שנעזרים בכלים של בינה מלאכותית.
אבל, בשימוש בכלים האלה, לפחות כיום, יש סכנה של הפצת פייק שנראה מאוד מקצועי.
הלילה, אותו עורך דין פירסם "מבול" של מאמרים (כי כאשר המכונה כותבת, ולא אתה, הכל קורה במהירות), שכוללים המון פרטים.
מאחר שאני אנושי, אני לא יכול – וגם לא רוצה – לבדוק את כל הפרטים, אבל אני חושב שדי בכמה דוגמאות כדי להמחיש על מה אני מדבר.
עורך הדין איזכר את בג"ץ 2056/04.
יש פסק דין כזה, אבל מי שעתרה בו אינה "חטיבת זכויות האדם" (ככל שיש גוף כזה), והציטוט המיוחס לברק – אינו קיים בפסק הדין.
בדומה, יש פסק דין שמספרו בג"ץ 6126/94, אבל הצדדים לו אינם "סנואי" או מפקד מחוז ירושלים, וקביעתו הנטענת של ברק – לא מופיעה בטקסט.
נמשיך לבג"ץ 2557/05.
במקרה זה, הצדדים לתיק הם אכן מטה הרוב ומשטרת ישראל – אבל גם הפעם הציטוט הוא מומצא, ולא קיים בפסק הדין.
בדומה, עורך הדין מפנה לחוות הדעת של ה-ICJ בעניין גדר ההפרדה. אז חוות דעת כזו אכן קיימת, אבל הציטוט שנטען שמופיעה בה – לא. כמו כן, לא מדובר ב-"פסק דין", אלא כאמור בחוות דעת.
דוגמה "רכה" יותר היא איזכור סעיף 21 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות. יש אמנה כזו, יש סעיף כזה – והוא אפילו עוסק בזכות ההפגנה.
אבל, יש נוסח מחייב לאמנה הזו, גם באנגלית וגם בעברית – אז למה להמציא ציטוט שלא קיים על "לכל אדם הזכות להתאסף בשלום", במקום להיצמד למקור?
הסיבה שכתבתי את השרשורון הזה אינה כדי להקניט את עורך הדין המדובר, שכאמור אני נמנע מאיזכור שמו. הוא באמת לא מעניין.
מה שחשוב להבין הוא שעידן הבינה המלאכותית חושף אתכם לתכנים שנראים לכם מאוד מקצועיים ומהימנים, בעוד בפועל הם עשויים לכלול שגיאות שעשתה מכונה לא מספיק משוכללת.
