דלג לתוכן

אכן, עלילת דם

"פרשת שדה תימן" אינה פרשה אחת. למעשה, מדובר בשלוש פרשות:
הפרשה הראשונה היא ההתעללות של חמישה חיילי צה"ל בעצור פלסטיני.
הפרשה השנייה, שהיא תולדה של הראשונה, היא פריצה המונית לבסיסי צה"ל.
הפרשה השלישית, שהיא תולדה של הראשונות, היא הדלפת חלקי הסרטונים.

יש הרבה גורמים, הן בממשלה, הן בקואליציה, והן בשופרותיהן בתקשורת וברשתות החברתיות, שעובדים קשה מאוד כדי שתשכחו את שתי הפרשות הראשונות – ושתעסקו רק בפרשה השלישית, שהיא כאמור תוצאה של הראשונות, ותגובה להן.
זה נעשה בכל מיני דרכים, ובשרשורון הזה נתמקד באחת מהן – טענת "עלילת הדם".

הטענה הזו לא קשורה במישרין לכל עניין ההדלפה, אלא עוסקת בליבת הפרשה הראשונה המרכזית – כתב האישום נגד חיילי המילואים שהתעללו בעצור הפלסטיני.
את עובדות כתב האישום צירפתי בציוצים אתמול, ואני מצרף את עיקרן שוב. מדובר בהתעללות סדיסטית ממש, ששיאה החדרת סכין סמוך לפי הטבעת של העצור.

כמיטב המסורת של מכונת התעמולה, שמתכחשת לכל טענה נגד נאשמים שהיא חפצה ביקרם (בנימין נתניהו, אלאור אזריה, עמירם בן אוליאל, סער אופיר, ארי רוזנפלד וכו') – טענת עלילת הדם מנסה לקעקע את עובדות כתב האישום, ולהפוך את היוצרות:
מי שבעצם לא בסדר, זה מי שהגיש את כתב האישום. לא הנאשם.

כדי לחולל את ספין עלילת הדם, כלומר שהנאשם הוא בכלל הקורבן הנרדף, בדרך כלל נראה תעמולה בשלושה מישורים:
א. טענות בנוגע לאופן ניהול החקירה על ידי המשטרה או השב"כ, או בנוגע לאופן שבו התביעה מנהלת את המשפט.
ב. המצאת עובדות שהן פייק.
ג. קעקוע האמינות של הראיות נגד הנאשם.

בואו נדגים, ממש בקצרה, כיצד שיטת הפעולה באה לידי ביטוי בעניין שדה תימן:
דוגמה שתמחיש את הנושא הראשון, שהוא התנהלות רשויות האכיפה, הרי שעוד לפני שהסרטון הודלף לגיא פלג – הפיד שלכם הוצף בטענות לגבי האופן שבו בוצעו המעצרים של החיילים.
יש פה מישהו שחושב שזה באמת משנה משהו?

איך האופן שבו עצרו את החיילים רלבנטי בכלל? זה מעלה או מוריד לגבי אשמתם או חפותם? ראיתם פעם שופר ביביסט שעוסק באופן שבו נעצר אחד ממאות האנשים שנעצרים בישראל בכל חודש?
ולמעשה, השתלשלות האירועים שלאחר המעצר – דווקא מוכיחה עד כמה החשש מפגיעה בשוטרי מצ"ח היה מוצדק, ואפילו התממש.

אזרחים נורמטיביים, שרואים שוטר מבצע מעצר – לא מעלים על דעתם לנסות למנוע את המעצר, ואם הם מנסים לעשות זאת, הם צפויים להיות עצורים בעצמם.
אבל בשדה תימן? חבריהם של העצורים תקפו את השוטרים, ואז הזעיקו המון אדם מוסת שפרץ לתוך הבסיס כדי לסכל את המעצר.
אז על אתם בעצם מלינים?

נעבור לעניין השני, שהוא המצאת עובדות פיקטיביות.
גם ביחס לכך, פרשת שדה תימן לא אכזבה, והצמיחה אין סוף פייק, כיד הדימיון האהובה על הביביסטים.
הדוגמה הבולטת ביותר היא טענות בנוגע לעצור שבו הנאשמים התעללו, שהפך במחי יד ללא פחות ממפקד פלוגת נוח'בה (מסג'עייה ומג'בליה גם יחד).

הגדיל לעשות אחד מעורכי הדין שמייצגים את הנאשמים, מיודענו אפרים דמרי – שחוטא בהפלגה לדימיונות גם בהקשרים אחרים – שקבע שמדובר במחבל שהשתתף בטבח ה-7.10, ושרף למוות תינוק בתנור בזמן שהוא אונס את אימו.
בפועל, העצור היה שוטר חמאס "פשוט". הוא לא "נוח'בה" והוא לא השתתף בטבח ה-7.10.

בנוסף, בטבח ה-7.10 התרחשו אינספור זוועות, אבל לא היה שום תינוק שנשרף בתנור. גם זה פייק כשלעצמו.
ולצד כל זאת, צריך לומר גם את המובן מאליו:
אפילו אם הכל היה נכון (וכאמור, מדובר בשקר מוחלט) – גם באדם שביצע זוועות כאלה אסור בשום אופן להתעלל. אפילו באייכמן היה אסור להתעלל.

כעת נעבור למנה העיקרית – קעקוע הראיות נגד הנאשמים.
בתחילת הדרך, ולפני שהסתבר שיש סרטון שמתעד את מעשיהם המחליאים של הנאשמים – מכונת התעמולה ניסתה לייצר מצג שווא כאילו התיק מתבסס על עדותו של העצור.
"הכיצד אתם מעדיפים גרסה של איש חמאס על פני גרסת חיילי צה"ל?!", צרחו השופרות.

לאחר מכן, למי שלא זוכר, הופצו כל מיני מסמכים רפואיים ש-"מוכיחים" כביכול שהעצור פגע בעצמו, או שהותקף על ידי עצורים אחרים, ועוד שלל המצאות מן הגורן ומן הייקב.
ואז, הפצ"ר עשתה טעות, ובניסיון להדוף את קמפיין תעמולת השנאה המטורף נגד אנשיה – הורתה להדליף את קטעי הסרטון לגיא פלג.

אני לא בא להגן על הפצ"ר, ולא טוען כאמור שמדובר במעשה נכון, טוב או חוקי. זה לא העניין.
העניין הוא שבעקבות ההדלפה הסתבר למכונת התעמולה שהראיות המרכזיות נגד החיילים שהם מנסים להגן עליהם בכל מחיר – היא כבר לא גרסה של מחבל, אלא אשכרה ראיה אובייקטיבית בדמות תיעוד חזותי של מעשיהם.

ואז החל הקמפיין העיקרי, והוא ניסיון לטעון שהסרטונים "מזויפים" ו-"מבושלים".
הטענה הזו התבססה על כל מיני פרטים שאין להם שום קשר לשאלה האם מדובר בסרטונים אותנטיים או לא, כמו העובדה שמדובר בשני קטעים של שני סרטונים שונים, או שהתאריכים שמופיעים בשני הסרטונים אינם זהים.

הפרטים הללו כמובן נכונים, אלא שאיש לא ניסה להסתיר אותם. כל מי שצופה בכתבה של גיא פלג, ויש לו לפחות עין אחת מתפקדת – מבחין בכך.
במציאות, מדובר פשוט בשני קטעים נפרדים, שהם חלקים קצרים מתוך סרטונים מלאים, שהם כאמור הראיות המרכזיות נגד הנאשמים.
אין בהם שום "זיוף" או "בישול".

למעשה, כל המהות (והבעייתיות) של ההדלפה היא שמדובר בסרטונים אותנטיים ואמיתיים לגמרי. אם הסרטונים "פוברקו" – על מה המהומה הגדולה מההדלפה?
הרי כל הבעיה במעשה שעשתה הפצ"ר היא שכן מדובר בחלק מחומר הראיות. נכון, בקטעים שהודלפו לא רואים אלימות או אונס – אבל אף אחד גם לא טען אחרת.

הטענה, גם של גיא פלג בכתבה, היתה שבסרטון המלא רואים את מה שאז היה חשדות נגד החיילים, והיום הוא כבר חלק מכתב האישום נגדם.
במילים אחרות, מכונת התעמולה ניסתה לאחוז את המקל בשני קצותיו:
גם "להזדעזע" מהדלפת ראיות, וגם לטעון שבכלל לא מדובר בראיות, אלא ב-"עלילת דם" נגד החיילים.

וזה, מה לעשות, גם סתירה לוגית וגם בולשיט:
הסרטונים נגד החיילים אותנטיים לגמרי, והקטעים שגיא פלג פירסם – הם רק קטעים קצרים מתוכם. אין שום "עלילה" נגד החיילים, ויש נגדם הרבה מאוד ראיות, שהביאו להגשת כתב האישום החמור.
לא משנה כמה חמורה ההדלפה – היא לא משנה את העובדות הללו.

כדי שתבינו עד כמה עמוקה תרבות השקר, בואו נסתכל בהודעה שפירסם אתמול בעל תפקיד זוטר במדינת ישראל – ישראל כ"ץ, שמכהן כלא פחות מאשר שר הביטחון שלכם:
עזבו רגע את העובדה שהוא עשה משפט שדה מהיר והדיח לאלתר את הפצ"ר, בעוד נאשמים אחרים ממשיכים לאחוז בקרנות המזבח של חזקת החפות.

מבחינת כ"ץ, העצור הוא כמובן "מחבל נוח'בה". זה שקר, אבל למי אכפת.
בנוסף, להעמיד לדין חיילים שהתעללו בעצור – זה בעצם להעדיף את המחבלים על החיילים. גם לזה אין שום בסיס, ולמעשה מדובר באמירה מטורפת שמשמעותה היתר מרומז של שר הביטחון לחיילי צה"ל לעשות כרצונם במחבלים שעצורים בישראל.

ובעיקר, מבחינת כ"ץ הכל הוא "עלילת דם" נגד החיילים.
לא מעניין אותו שיש סרטונים שממש מראים את מה שנטען בכתב האישום. לא אכפת לו שיש מידע רפואי שמחזק את מה שרואים בהם. הוא אפילו לא נותן דעתו לסתירה הלוגית מכך שמצד אחד הוא "מזדעזע" מהדלפה – ומצד שני טוען שמה שהודלף הוא בעצם פייק.

וזוהי תמצית הסיפור כולו:
לא משנה מה דעתכם על ההדלפה של קטעי הסרטון, ולא משנה כמה חמורה לטעמכם ההתנהלות לאחר מכן, שאז ניסו למנוע את חשיפת המדליפים.
אין לזה שום קשר לאישומים ולראיות נגד הנאשמים, והניסיון הנואש לכרוך בין השניים רק מלמד על המוטיבציה האמיתית של כ"ץ ושופרותיו.

הם עצמם אלה שמחוללים עלילת דם, כאילו מישהו "תפר תיק" לחיילי צה"ל, בגלל ש-"המשפטנים" הרשעים מעדיפים מחבלי נוח'בה על פני חיילים.
ההדלפה לא מעניינת אותם. אפילו החיילים הנאשמים לא מעניינים אותם.
מה שמעניין אותם זה להרוס את כל גופי האכיפה והמשפט, כדי לסייע לנאשם אחר לחמוק מהרשעה.

אם מצאתם עניין בשרשור הזה, או בתכנים האחרים שאתם קוראים אצלי – אזכיר שהכל תוצאה של הרבה עבודה, זמן וידע של אדם אחד. אף אחד לא משלם לי עבור הפעילות פה, ושום גוף לא מפעיל אותי.
אז אם אתם מוכנים לתמוך במיזם הקטן הזה, המכונה ״אור כרמי״ – אשמח אם תפנו בדיאם, ואסביר כיצד עושים זאת.

  • צחוקה המתגלגל של האירוניה

    צחוקה המתגלגל של האירוניה

    זוכרים את חאן אל אחמר? המאחז הלא חוקי הקטנטן באזור כפר אדומים? זה שרק לאחרונה הרמבו העברי בצלאל סמוטריץ' חתם על "צו" פינוי שלו, כנקמה על צו המעצר הבינלאומי שכנראה הוצא נגדו בהאג?

  • תנו לחיות לחיות

    תנו לחיות לחיות

    בעקבות הפרעות בבית משפחת המשנה לנשיא סולברג, פירסמה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, אסתר חיות, דברים מטעמה.

  • דעתי על בחירת מבקר המדינה החדש היום:

    דעתי על בחירת מבקר המדינה החדש היום:

    מי מאיתנו שהוא בעשור החמישי לחייו או יותר מכך, ודאי זוכר שהימים שבהם היו מתפרסמים דו"חות מבקר המדינה – היו ימים מיוחדים.

  • שר הפנים נכנס למסעדה?

    שר הפנים נכנס למסעדה?

    אתמול פורסמה בבג"ץ (סולברג, שטיין, כשר) החלטה "קטנה", בעתירה שלא מעניינת כמעט אף אחד, ושסביר להניח שלא שמעתם עליה.

  • פסק הדין בעניין הוועדה לבחירת שופטים

    פסק הדין בעניין הוועדה לבחירת שופטים

    בג"ץ (גרוסקופף, שטיין וכנפי-שטייניץ יחדיו) פירסם אתמול פסק דין חשוב, בעתירה שהגישה התנועה למען איכות השלטון נגד שר המשפטים יריב לוין.

  • יונתן אוריך ו״פרשת הבילד״

    יונתן אוריך ו״פרשת הבילד״

    כתב האישום נגד יונתן אוריך חושף תא ריגול פוליטי: ארבעה מקורבי נתניהו גנבו מסמך מודיעיני חסוי, פרסמו אותו ב״בילד״ הגרמני כדי לשרת את ראש הממשלה — ופגעו ביכולת המודיעינית של ישראל מול חמאס.

ניוזלטר
✓ נרשמת