ביום רביעי בערב, פורסם פסק הדין של בג"ץ בעניין פיטוריו של רונן בר. עוד לא יבשה הדיו על פסק הדין, ובחלוף יממה בלבד – הודיע נתניהו על כוונתו למנות לתפקיד את האלוף (המכהן) דוד זיני.
בואו ננסה להתמקד בפן המשפטי (ולא הציבורי) של המהלך הזה, ובהתפתחויות האפשריות.
חוק השב"כ קובע כי "ראש השב"כ ימונה בידי הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה".
כלומר, סמכות המינוי היא של הממשלה כולה, ומי שמציע את המועמד הוא ראש הממשלה. במציאות הישראלית, ודאי הנוכחית, המשמעות המעשית היא כמובן שראש הממשלה בוחר את ראש השב"כ.
וכבר כאן אנו נתקלים בבעיה משפטית ראשונה.
בפסק הדין בעניין רונן בר, עמית קבע כי במהלכי פיטוריו נתניהו היה שרוי בניגוד עניינים, וציטט בהסכמה את עמדת היועמ"ש לפיה "נתניהו היה מצוי במצב של ניגוד עניינים ביחס להליך פיטוריו של ראש השב"כ, ובכך הופר עיקרון יסוד באופן היורש לשורש ההחלטה המינהלית", כלומר החלטת הפיטורין.
ומה הוא אותו ניגוד עניינים?
לפי עמית, נתניהו בעצמו הוכיח כי "יש לו אינטרס אישי בתוצאות" בהליכים המשפטיים בפרשות המסמכים המסווגים ו-"קטארגייט".
מאחר שראש השב"כ מעורב בהליכים האלה, הרי שמעורבות של נתניהו – בעל אינטרס אישי כאמור – בפיטורי ראש השב"כ מעמיד אותו בניגוד עניינים.
במצב דברים זה "קיים פוטנציאל של ממש לקיומו של ניגוד עניינים בין האינטרס האישי של נתניהו ובין תפקידו הציבורי".
לאינטרס האישי הישיר של נתניהו הוסיף עמית את האינטרס האישי של יועציו. היות שלנתניהו יש "קשר קרוב" עם אותם יועצים, די באינטרס שלהם כדי להעמיד אותו בניגוד עניינים.
לפיכך, נקבע כי "נתניהו היה מצוי בניגוד עניינים, באופן שצריך היה למנוע ממנו כל מעורבות בסוגיית הפסקת כהונת ראש השב"כ".
יש לציין, שנוכח המבנה המשטרי-פוליטי בישראל, עמית הוסיף הערה – אם כי לא "נטע לגביה מסמרות" – לפיה יתכן שניגוד העניינים של נתניהו "הדביק" את כל שרי הממשלה.
לכל אלה הוסיף עמית את העובדה שהיועמ"ש הציגה בפני נתניהו והממשלה חוות דעת לפיה יש חשש לניגוד עניינים מצד נתניהו, ולכן יש להמתין עם קידום ההליך עד לסיום הבירור המשפטי.
ההמשך ידוע: נתניהו והשרים התעלמו מחוות דעתה, אף שהיא מחייבת אותם, וקיבלו החלטה בעד פיטוריו של בר.
וכאן מגיעה שאלת מיליון הדולר:
מה ניתן ללמוד מהקביעות המשפטיות הללו, שעסקו כאמור בפיטוריו של בר – לגבי הליך מינויו של זיני?
קודם כל, נבהיר שבג"ץ לא קבע שום דבר מפורש ביחס לכך. אין בפסק הדין שום התייחסות מפורשת לשאלה האם נתניהו יכול להיות מעורב במינוי מחליפו של בר.
כלומר, לפנינו שאלה של פרשנות – האם מהקביעות לגבי העבר ניתן להסיק את המצב המשפטי לגבי העתיד?
על פני הדברים, התשובה היא חיובית. אם לנתניהו יש אינטרס אישי בחקירות מסוימות, וראש השב"כ מופקד על ניהול אותן החקירות, הרי שכל מעורבות של נתניהו בקביעת זהות ראש השב"כ היא בעייתית.
מבחינה זו, לא מופרך לומר שקביעת זהותו של ראש השב"כ הבא היא אפילו יותר בעייתית מאשר קביעה לפיה ראש השב"כ הנוכחי יסיים את תפקידו.
וזו, בגדול, גם היתה המסקנה של היועמ"ש, שסמוך לאחר פסק הדין שלחה לנתניהו מכתב לפיו "עליך להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ קבוע או ממלא מקום".
וכעת תשאלו:
אוקיי, מצד אחד לנתניהו יש ניגוד עניינים, ולכן יש בעייתיות בכך שהוא יבחר את ראש השב"כ הבא. מצד שני, יש צורך די דחוף למנות ראש שב"כ חדש, ולפי החוק, ראש הממשלה הוא שממונה על השב"כ מטעם הממשלה. אז מה עושים?
ובכן, אכן יש פה פלונטר מסוים, שצריך לחשוב איך פותרים אותו.
היועמ"ש היתה מודעת לכך, ולכן במכתבה היא הוסיפה וכתבה כי "נוכח דחיפות העניין, נגבש בימים הקרובים הנחיות משפטיות בעניין מינוי ראש שב"כ חדש אשר יבטיחו את תקינות ההליך".
במילים אחרות, היועמ"ש אמרה לנתניהו שהיא מנסה לפתור את הפלונטר, והיא מבקשת כמה ימים כדי להחליט כיצד לעשות זאת.
איני יודע מה היועמ"ש תכננה להציע, אבל אפשר לחשוב על כל מיני פתרונות.
למשל, לקבוע שראש השב"כ לא יעסוק בחקירות שקשורות בנתניהו; שסגן ראש השב"כ ימונה כממלא מקום עד השלמת החקירות; שיערך הסדר ניגוד עניינים מפורט שיחייב את נתניהו בעתיד; ועוד.
בקיצור, אפשר בהחלט לרבע את המעגל.
הצרה היא, שנתניהו – שוב – החליט שהוא שם את החנמאל שלו על היועמ"ש, לא הסכים להמתין להנחיות שלה, ופעל בניגוד לחוות דעתה, שעקרונית מחייבת אותו.
פוליטית, המהלך הזה אולי יסייע לנתניהו לשלהב את הבייס שלו ולייצר ספינים. אבל מבחינה משפטית, די ברור שנתניהו – שוב – ירה לעצמו ברגל.
כרגע, אין עדיין "אירוע מינהלי" שניתן לעתור נגדו לבג"ץ, משום שפרט להודעה לתקשורת – בעצם לא קרה כלום.
עם זאת, ברגע שהכוונה למנות את זיני תגיע לדיון בפורום כלשהו, ניתן להניח שיוגש עתירות לבג"ץ.
וגם ניתן להניח, שבג"ץ מאוד לא יאהב לשמוע שנתניהו פשוט התעלם ממנו ומהיועמ"ש.
לכן, כל הסימנים מראים שאם נתניהו "יתעקש" למנות זיני, מועמד שהוא לבדו בחר לתפקיד – קשה מאוד לראות איך בג"ץ לא עוצר את זה (וכמובן, שאיני מטיל דופי בזיני עצמו, שכאלוף בצה"ל הוא לכל הפחות לא מינוי מופרך).
עד כאן לגבי הסוגיה הזו, שהיא גם הסוגיה המרכזית כרגע. ומכאן, לעוד תסבוכת.
במידה שהליך מינויו של זיני אכן ימשך, הרי שלפי הדין כרגע – השלב הבא הוא להביא את מועמדותו בפני "הוועדה המייעצת", שהיא גוף אשר נועד לבחון את טוהר המידות של מועמדים לתפקידים בכירים (רמטכ"ל, מפכ"ל, ראשי שב"כ ומוסד וכו').
ולמה הדגשת שזה הדין כרגע? ובכן, משום שלא מדובר בחוק.
החובה להביא מועמדים לתפקידים בכירים בפני הוועדה המייעצת קבועה בהחלטות ממשלה, ולא בחוק – ולכן עקרונית הממשלה גם יכולה לבטל את החובה הזו מחר בבוקר.
אבל בנקודה הזו צריך להגיד שני אבלים:
קודם כל, מזכיר הממשלה פוקס צייץ שאין כוונה לעשות זאת, ושהמינוי יובא בפני הוועדה המייעצת.
ושנית, הממשלה כבר ניסתה לעשות התחכמות דומה, ביחס לפיטוריו של רונן בר.
לפי החלטות הממשלה הקודמות, כדי לפטר את ראש השב"כ – היה צריך לעבור תחילה דרך הוועדה המייעצת, בדומה לאופן שבו הוא מונה. כדי להתחמק מכך, הממשלה החליטה שהיא מבטלת את החלטותיה הקודמות, ומפטרת את בר לאלתר.
ההתחכמות הזו לא עברה את בג"ץ, ולמעשה היא פעלה כבומרנג, משום שהיא היתה עוד הוכחה לכך שפיטוריו של בר לא נעשו מטעמים ענייניים.
אבל בכך לא תמו הצרות לגבי הוועדה המייעצת.
מבלי להיכנס לפרטים, כרגע אין אפשרות מעשית לכנס את הוועדה, משום ששניים מתוך ארבעת הכיסאות בוועדה לא מאוישים.
המשמעות היא, שגם בהתעלם מכך שבג"ץ צפוי לעצור את המהלך, אפילו אם הממשלה היתה רוצה להביא את מועמדותו של זיני בפני הוועדה המייעצת – היא לא יכולה לעשות כן.
היא צריכה קודם כל לאייש את המקומות החסרים בוועדה, וזה לא כל כך פשוט (שוב, אני נמנע מכניסה לפרטים, כי הם די מייגעים).
ולאן כל זה מתכנס?
ובכן, לפחות לדעתי זה מתכנס לכך שהסבירות שזיני יתחיל לכהן כראש השב"כ בתאריך 15.6.2025, שהוא המועד שבו בר אמור לסיים את תפקידו – נמוכה ביותר.
יכול להיות שהוא אכן ימונה לתפקיד (אלא אם ימצאו כתמים בעברו), אבל ספק רב מאוד האם זה יקרה תוך שלושה שבועות.
מה שמוביל אותנו לשאלה המתבקשת:
אם כך, מדוע נתניהו פעל כפי שפעל? למה לא לחכות להנחיות היועמ"ש, לאייש את הכיסאות החסרים בוועדה המייעצת, ולנטרל מראש את המהמורות הצפויות?
מדוע לטלטל שלא לצורך גם את צה"ל וגם את שב"כ, "בזמן מלחמה", במקום לפעול בשקט ולפי הספר?
על כך, תשיבו בעצמכם.
קישור לפסק הדין המלא:
supremedecisions.court.gov.il ↗
בשל תקלה בטוויטר אני לא מקבל הודעות והתראות, אז אנא אל תעלבו אם אני ״מתעלם״.
ושישובו כבר החטופים️
